האוכל היווני הוא אחד המטבחים הנפלאים ביותר שקיימים ונחשב בכל העולם כעשוי מחומרי גלם משובחים, שעשוי בקפידה ובאהבה רבה.

ואולי מה שהופך אותו לכזה הוא שהאכילה היא אירוע חברתי המתרחש בבית, בחצר, בטברנה, בסמטאות הקטנות וכמובן במסעדה. כך שהאוכל מקבל ארומה מיוחדת של חברותא ושמחה, בדמות בני העם היווני, השמחים ומסבירי הפנים.

מה שפחות ידוע הוא רב גוניותו של מטבח זה והיותו בנוי על הן על חומרי הגלם המקומיים האופיינים לכל איזור (לא בכל מקום ניתן למצוא את אותם דברים) והן על עונות השנה. למשל בחבל ארקדיה המנות הן כפריות באופיין, כבדות יותר ומבוססות על בשר ארנבת, או כבש. לעומת זאת לאורך קו החוף, מתבססות המנות על דגה מן הים ובעלות אופי קליל ועדין יותר. באגינה למשל, אחד מאיי יוון היפים, במפרץ הסרוני, יש גידולים רבים של פיסטוקים, לכן ניתן למצוא באי זה עוגות ועוגיות מיוחדות המתבססות על גידול ייחודי זה.

הטעמים המאחדים בין כל המגוון הזה הם כמובן שמן הזית היווני, הלימון, עשבי התיבול הטריים הגדלים בכל מקום, החמצמצות של יוגורט הכבשים (אין כמעט בקר ביוון), בשר הכבש ופירות הים.

גם עונות השנה הינן פקטור חשוב במטבח מלא חיים זה, לא פעם הגעתי למסעדה ונתקלתי בחיוך מתנצל של המלצר מסביר הפנים, שמנסה להסביר לי שזו פשוט לא העונה.

מה שבטוח, שבכל עונה ובכל מקום, הפן הגסטרונומי ביוון יהפוך לחלק מרכזי מן הנסיעה כולה.

המלצה אישית שלי, חפשו תמיד את המסעדה בה סועדים המקומיים (רמז: לא הכל כתוב באנגלית), תשלמו פחות ובטוח תהנו יותר.

הנה סקירה קצרה של כמה מן המנות האהובות עלי (והיה לי קשה לבחור) למטבח מצוין זה.

מזטים: המתאבנים של יוון, מגוונים ומתחלפים לפי המקום והעונה אך תמיד טעימים כל כך.

היטי פיטי – מנת פתיחה, מטבל פלפלים אדומים וגבינת פטה זה, בתחילת הסעודה לצד לחם חם וטרי.

כוריאטיקי סלטה – מה שאנו קוראים “סלט יווני”, מורכב מעגבניות טריות, מלפפונים ובצל, חתוכים גס, זיתי קלמאטה עם גבינת פטה מעל, בתוספת שמן זית, מלח גס ואורגנו.

צזיקי: יוגורט סמיך מחלב צאן, מלפפונים חתוכים דק, הרבה שום כתוש ושמן זית מזולף מעל.

דולמַדאקיה: עלי גפן קטנים ממולאים באורז ועשבי תיבול, מבושלים בשמן זית, לימון וקורט סוכר, ומוגשים קרים עם יוגורט.

מנות עיקריות:

סופלאקי: שישליק או שווארמה, עשוי לרוב מבשר כבש, מלווה ברוטב שמנת ויוגורט, שום, בצל טרי ועגבניות.

מוסַקַה: פשטידה של פרוסות חצילים ובשר טחון, מוגשת עם רוטב בשמל.

סטיפאדו: צלי עגל חלב עם בצלצלים, רוזמרין, עלי דפנה וחומץ בן יין.

סארדלה: לאוהבי הדגים, סרדינים טריים שעלו ברשת בבוקר והגיעו לצלחת עוד באותו היום, מומלחים במלח גס ומעט שמן זית משובח מעל, עם פלח לימון בצד.

כוסית לחיים, ניתן לעשות עם:

רזינה: יין לבן מתובל בשרף אורנים. טעם מיוחד שלא כל אחד יאהב בלגימה הראשונה, אבל כל אחד פשוט חייב לטעום.

אוזו: המשקה המפורסם המקומי, עם  ניחוח אניס חריף, מוגש תמיד עם כוס מים כדי למהול המשקה לפי טעמכם.

לאוהבי הבירה: בירת פיקס או מיטוס, בירות מקומיות מצוננות היטב.

ולקינוח, קפה יווני, חם שחור, או בקיץ, פראפה, קפה קר ומוקצף קלות.

ואי אפשר בלי לקנח במשהו מתוק:

גלאקטובורירו: מאפה מבצק פילו, קרם חלב עם דבש, המקבל בכל איזור גוון מקומי.

לוקאמדס: סופגניות קטנות, פריכות בחוץ ורכות ואווריריות בפנים, טבולות ברוטב דבש ובדרך כלל מוגשות עם כדור של גלידה וניל.

 

מזמינה אתכם למסע של טעמים, מראות וריחות.

שלכם בידידות,
ריקי שחם.

ממליצה בחום על עמוד הפייס הבא, של תזונאית העונה לשמי ריקי שחם : )
https://www.facebook.com/profile.php?id=100014229255701