בפוסט הקודם “יאסו – חלק 1” התחלתי לספר על הזמr היווני יוצא הדופן מרקוס ומוואקאריס. אביא כאן את המשך סיפור חייו, של מי שצמח מהחופים הפחות מוכרים של יין, מקום בו נשמעת מכל פינה המוזיקה היוונית המסורתית באמת, והפך לסמל המוזיקה היוונית וניגוני הבוזוקי.

ואמווקאריס נולד וגדל באי סירוס, אחד האיים הלא מוכרים והיפים ביותר ביוון, אתר שהוא חובה לחובבי המוזיקה היוונית. באי זה נולד וגדל וואמארקיס, המכונה בפי כל “מרקוס” מגדולי זמרי יוון בכל הזמנים, שהאי בו נולד הוא תבנית נוף המוזיקה היוונית המודרנית.

שיטוט בסמטאות האי וההיסטוריה של יוון בתחילת המאה ה-20 תקרום עור וגידים לנגד עיניכם והיא עדות למרכזיותה של המוזיקה בחיי היומיום. מרקוס נולד בשנת 1905 למשפחה קתולית אדוקה, אביו ניגן על חמת חלילים יוונית ומרקוס נהג ללוות אותו בתיפוף בדבקות רבה. למרבה הצער כבר בגיל שמונה נאלץ מרקוס לעזוב את לימודיו כדי לעזור לאמו בפרנסת הבית ועבד בעבודות מזדמנות בתור מחלק עיתונים, שוליה של קצב, ועוד. מרקוס הדרדר לעולם הפשע, ובגיל 12 כדי לברוח מהמשטרה, נאלץ למצוא מקלט בעיר הנמל פיריאוס.

פיראוס התוססת, שהיא חלק מהמטרופולין הגדול של אתונה, אפשרה למרקום לפתוח בחיים חדשים כסוור (סבל העובד בנמל). בלילות נהג לצאת למועדונים מפוקפקים, לעשן חשיש, ולחפש את קרבתן של היצאניות. לילה אחד, נחשף לקול צלילי הבוזוקי ששינו את כל עולמו, והוא החל להלחין שירים שכתב ולנגנם. תחילה הופיע במועדונים אפלוליים עם להקת נגנים קטנה, אך קולו המיוחד והמרטיט עשה לו שם והוא הוזמן להופיע גם מול קהל בורגני ועשיר באולמות גדולים.

בגיל 27 זכה מרקוס להקליט את תקליטו הראשון. קולו היה כה מיוחד, סוחף, וקורא תיגר,שלמרות שלא היה זמר טיפוסי, הפך מרקוס לסמל בעיני עמו.

הקשיבו לו בלינק מטה,
שלכם,
ריקי שחם.

מיוטיוב