האי קוס שוכן לחופי הים האיגאי מה שהופך את מי הים שלו לקרירים ונעימים גם בחודש אוגוסט החם. באי אווירה שקטה ונעימה, אפילו תמימה והיא יעד תיירותי למשפחות ולצעירים המבקשים להם להתנתק מעט מהמולת החיים. 30,000 תושבי האי מתפרנסים בעיקר מתיירות ובחודשי הקיץ רבים מהבתים הופכים לבתי הארחה והגזוזטראות לטברנות המגישות אוכל יווני אסלי ולא תיירותי כגון סופלאקי, עלי גפן, סלטי חצילים, מאפי גבינה המזכירים בורקס ועוד.
ברמה היסטורית, יצא שמו של האי בשל היפוקרטס, אבי עולם הרפואה, אשר נולד באי באמצע המאה החמישית לפני הספירה וייסד בו בית ספר לרפואה. תושבי העיר מאמינים שהיפוקרטס לימד את תלמידיו, תחת עץ הדולב העתיק שבמרכז העיר. באי למעלה מ110 ק”מ של חופי ים. טיגאקי הוא החוף הפופולרי על משפחות, חולו הרך ומי הים הרדודים לצד טברנות ובתי קפה, הופכים אותו לאי נוח למשתמש.
לעומת זאת חוף הים ת’רמה (כ-10 ק”מ מהעיר קוס) הוא האי המיוחד ביותר באי, חוף למטיבי לכת החבוי בין הסלעים. לא תמצאו בו חול ים זהוב, אלא שחור-וולקני וגם המים בו חמים, הנחשבים למכילים מינרלים שונים בעלי סגולות מרפא. ברחובות העיר העתיקה של קוס, מומלץ לטייל ולשוטט, שם תמצאו מסעדות ובתי קפה, חנויות מזכרות ומתנות ובשעות הלילה, טברנות תוססות. לאוהבי ההיסטוריה והארכיטקטורה שבינינו, אל תפספסו את טירת נראטסיה, יצירת מופת ארכיטקטונית מתקופת הצלבנים.
גם השוק העתיק שהתקיים בסמוך לנמל העיר הוא אתר ארכיאולוגי גדול, עדות למרכז המסחרי מהתקופה ההלינסטית ועד ימי הביניים. באי נמצאת גם עדות חשובה מימי השלטון העותמני – מסגד גאזי חסן פאשה, הקרוי על שמו של השליט העותמני אשר בנה אותו לפני 250 שנה.
לפי ההיסטוריון יוספוס פלביוס, התקיימה באי קוס קהילה יהודית בימי בית שני. הקהילה היהודית גורשה בימי הצלבנים אך היהודים שבו אל האי בימי הכיבוש העותמני. בימים ההם פרחה הקהילה אשר התפרנסה ממסחר בבדים וביינות ובית הכנסת הגדול של קוס הוקם בשנת 1747. בית הכנסת חרב ברעידת האדמה שפקדה את האי בשנת 1933, אך על חורבותיו הוקם בית כנסת חדש אשר ניצב שם עד היום והוא משמש את עיריית קוס לאירוע תרבות שונים.
נקודת תצפית אחרונה לסיום – תצפית לופאקי, ממנה נשקף נוף עוצר נשימה על האי והאיים השכנים וביום קיץ צלול עד חופי טורקיה השכנה. מומלץ במיוחד לקבל שם את פני השקיעה, תרגישו ממש “על גג העולם”.
תיהנו.
שלכם בידידות,
ריקי שחם
