האי אגינה, רק 25 ק”מ מאתונה, הוא יעד תיירותי פופולרי, ויש לו חשיבות היסטורית בשל עברו המיתולוגי המעניין.
אגינה הייתה בתו של אל הנהר אסופוס ושל הנימפה מטופ. בשל יופייה התאהב בה זאוס וחטף אותה בדמותו של נשר (ויש האומרים כלהבה של אש) אל האי אינונה, שלאחר מכן קיבל את שמה. שם היא ילדה את בנם איאקוס, שיהפוך למלכו העתידי של האי. איאקוס היה ירא שמיים מכל אדם אחר בתקופתו, והיה זה הוא אשר שיחרר את יוון מן הבצורת שפקדה אותה. אובידיוס במטמורפוזות תיאר את מגיפת הדבר שפרצה באי אגינה, בשל חמתה של הרה, ובה מתו כמעט כל תושבי האי. אז נשא איאקוס תפילתו לזאוס, בתחינה לאכלס מחדש בחיים את ממלכתו. בקשתו נענתה וזאוס הפך את הנמלים שטיפסו על עץ האלון המקודש לו – לבני אדם בשר ודם. מאז ידוע כי בני אגינה נבראו מנמלים וקיבלו את שמם מירמידונים (מירמקס – נמלים ביוונית). המירמודינים, בני האי, היו בהמשך לוחמים ללא חת תחת פיקודו של אכילס
ברמה גיאוגרפית הוא משתייך לקבוצת האיים הסרוניים. העיר הראשית באי, שנושאת את אותו השם, אוכלוסייתה מונה כ-80,000 תושבים, רבים מהם נוסעים מדי יום לעבודתם באתונה (בשל הקירבה בין האי לעיר הבירה, כ-45 דקות הפלגה, ישנן מעבורות ורחפות העושות את דרכן באופן סדיר ותדיר לאורך כל שעות היום).
העיר אגינה היא עיר תוססת, יש בה טברנות הנושקות לים, מהם בחודשי הקיץ בוקעת מוזיקה יוונית, יש בה מסעדות פשוטות וטובות (ולא יקרות) ובמיוחד דוכנים למכירת פיסטוקים שכן האי ידוע בגידולי הפיסטוקים המשובחים שלו, המשווקים בכל יוון ובאירופה בכלל. בדוכנים ובמסעדות שבאי תוכלו לטעום עוגות פיסטוקים, גלידות, בקלוואות ועוד שלל מאפים וקינוחים העשויים פיסטוקים (ואפילו לרכוש שמן העשוי מפיסטוקים, המומלץ מאד בסלטים).
בשל הקירבה הגאוגרפית הופך אגינה ליעד נופש קרוב ופופולרי בחודשי הקיץ, וחלק מתושבי אתונה מחזיקים בו בית קיץ.
האי אגינה עצמו הינו אי שקט, בעל אופי יווני פשוט ורגוע, והוא מתויר מאד על-ידי היוונים עצמם.
לחובבי המיתולוגיה והארכיאולוגיה אסור בשום אופן להחמיץ ביקור באי, בשל מקדש אפאיה הממוקם בו (כ-20 דקות נסיעה מהנמל הראשי של האי). מקדש אפאיה נבנה בשנת 500 לפנה”ס, כשאגינה היתה בשיא עוצמתה הפוליטית, הוא נבנה על שרידי שני מקדשים שהיו שם קודם. המקדש שימש מודל לבניית הפרתנון וכמה מקדשים אחרים ביוון נחשב לאתר ההיסטורי העתיק והחשוב באיים הסרוניים. המקדש עוטר בפסלים מרהיבים שמנציחים את מלחמת טרויה, אך רובם נלקחו משם והיום הם מוצגים במוזיאום גליפטותק שבמינכן. למרות עתיקותו, המקדש שמור בצורה נפלאה ותוכלו לראות 25 מתוך 32 העמודים המקוריים שלו, חלקם נותרו על תילם וחלקם שוקמו.
המקדש ניצב על גבעה וסביבו חורשות עצים, וביום בהיר, בעזרת משקפת, תוכלו להשקיף ממנו עד המפרץ הסרוני ואפילו עד מקדש פוסידון בסוניו ועד מקדש פרתנון שבאתונה – שלושת האתרים הללו יחד יוצרים את מה שכונה “המשולש הקדוש של העת העתיקה”. יש האומרים שהמקדש הוקדש לאלת החוכמה אתנה, יש האומרים שלאלה המקומית אפאיה שהייתה המגנה של האי ואלת הפיריון, שעל אף היותה בתו של זאוס, כמעט ואינה מוכרת במיתולוגיה.
מוזמנים לבוא ולטייל עימי ולהכיר עוד סיפורים מקסמי המיתולוגיה.
שלכם בידידות,
ריקי שחם.