דיוניסוס או בשמו הרומי בכחוס, אל היין והפוריות, בנם של זיאוס וסמלה הוא אחד האלים האהובים במיתולוגיה.
לכבוד האל נערכו חגיגות ותהלוכות עליזות שבמהלכן התפתחו באתונה יצירות הקומדיה והטרגדיה גם יחד. בחורף צוין מותו באמצעות הטרגדיה ובאביב תחייתו באמצעות הקומדיה.
חייו היו רצופים שינויים וגילגולי חיים והוא יותר מכל האלים ייצג את המטמורפוזה.
השובבות, ההתחפשות, האקסטטי איפיינו את הפולחנים אליו שנערכו בלילות והיו מלווים מעשי הוללות מתוך מטרה להגיע לחירות אקסטטית.
דיוניסוס הוא אל הפיריון, הטבע והצמיחה – סמליו הם הגפן, קיסוס, תאמה ורימון.
הפסל בכחוס של מיכאלנג׳לו בואונארוטי משנת 1497, הוא אחת העובדות המוקדמות של האומן הדגול. זהו פסל שיש גדול מימדים בו בכחוס מוצג כשיכור, כשעיניו מפלבלות ולצידו האל פאן, חציו תיש חציו אדם החומד את אשכולות הענבים אשר זולגים מידו של בכחוס.
הפסל מוצג במוזיאון הלאומי לאומנות בפירנצה ומהווה את אחת העבודות היפות של האמן.
עבודות אומנות רבות מאת אומנים חשובים רבים נוצרו בדמותו של בכחוס.
זו העבודה הראשונה בסדרה של פוסטים.
אז המשיכו לעקוב.
שלכם בידידות,