ניקולא פוסן הוא מהציירים הגדולים בכל הזמנים. הוא נולד בצרפת בשנת 1594, וכבר בגיל צעיר הוזמן לצייר עבור האפיפיור ברומא ובהמשך עבור לואי ה-13, מלך צרפת. הוא נמשך מאד לאומני הרנסנס האיטלקי, ובראשם לטיציאן ושאף להתחקות אחר האומנות העתיקה של האימפריה היוונית והרומית.
הוא זכה להיקרא עוד בימיו “צייר משורר” או “צייר פילוסוף” בשל האופן בו פירש סיפורים מן התנ”ך ומן המיתולוגיה היוונית, ובשל הרקע האינטלקטואלי העשיר שלו אשר התגבש לשפת אמנות ייחודית לו, לתפיסותיו בסוגיית תנועות הנפש, המתבטאות בשפת הגוף, במחוות ותנוחות אשר אפיינו את עבודתו.
פירמוס ותיסבי הוא סיפור קצר מהמיתולוגיה היוונית, שהיווה השראה לשייקספיר בכתיבת הסיפור האלמותי “רומיאו ויוליה”.
המיתוס עוסק בזוג שכנים שהתאהבו, למורת רוחם של הוריהם וכך הם נאלצים לשמור בסוד את דבר אהבתם. וכדרכם של אוהבים המבקשים להתאחד, פירמוס מצא סדק בקיר המשותף לשני הבתים, דרכו הצליח לשוחח עם אהובתו. כשהגיע הרגע, החליטו השניים להימלט וקבעו להיפגש בקצה הכפר, בסמוך לבית קברות.
תיסבי הקדימה את אהובה ובעת שחיכתה לו, הגיעה לביאה צמאה לאחר מסע טרף, להרוות את צימאונה במעיין סמוך אליה. תיסבי המבוהלת נמלטה למקום מסתור אך במנוסתה נשמט צעיפה. הלביאה שמצאה אותו קרעה את הצעיף לגזרים.
פירמוס שהגיע לאחר זמן קצר למקום המפגש, ראה רק את הרדיד הקרוע של אהובתו, מוכתם בדם הטרף של הלביאה וטעה לחשוב שדם אהובתו זה שעל הצעיף וכי היא נפלה קורבן לטרף. ביגונו העמוק החליט שאין הוא רוצה לחיות ללא אהובתו ונטל את חייו בידיו.
כשתיסבי יצאה ממקום ממחבואה גילתה את אהובה המת ולצידו חרבו העקובה מדם, וכך בצערה החליטה תיסבי להתאחד עם אהובה והתאבדה אף היא. לפני מותה תיסבי נשאה תפילה לאלים שסיפור אהבתם לא יישכח וכך אכן היה.
ציור השמן היפה של פוסן, משנת 1651, נמצא בפרנקפורט במוזיאון Städelsches Kunstinstitut בו מוצגות 700 שנות אומנות אירופאית מאז ימי הביניים ועד ימינו.
ביקור מומלץ בחום !
שלכם בידידות,