מדוזה היא אחת משלוש הגורגונות (ביוונית “הנוראיות”) והיחידה שלא היתה בת אלמוות.
הגורגונות היו מפלצות נשיות מיתיות, בעלות שיער עשוי מנחשים ארסיים, ידיהן היו עשויות מתכת וניביהן היו כשל חיות טרף. במבטן יכלו לשתק את כל מי שמביט בהן ישירות.
לפי הסיפור הידוע, מדוזה הייתה עלמת חן יפיפייה, בעלת תלתלים זהובים אשר נאנסה ע”י פוסידון המחופש לסוס, במקדשה של אחותו-יריבתו אתנה. כאשר גילתה האלה שמקדשה חולל, היא קיללה את מדוזה והפכה אותה למפלצת מטילת אימה, שאיש אינו חפץ לקרב אליה, ששיערה נחשים ושהמביט בה מתאבן. מדוזה גורשה אל פתח השאול, שם צוותה לשמור על שעריו, יחד עם שתי הגרוגונות הנוספות שהיו בנות אלמוות.
גורלה של מדוזה נחרץ כשהמלך פולידקטס הטיל על פרסאוס הגיבור, בנו של המלך ארגוס, להביא לו את ראשה של מדוזה. לעזרתו של פרסאוס נחלצו אתנה והרמס, שליח האלים, שציידו אותו למסעו המסוכן בסנדלים מכונפים, חרב, מגן ובצידו הפנימי מראה כדי שלא יצטרך להביט ישירות בעיניה של המדוזה. עם מראה בצידו הפנימי. כך הצליח פירסאוס לערוף את ראשה של המדוזה. מצווארה הכרות בקעו צאצאיה מפוסידון: פגסוס, הסוס המכונף וכריסאור הענק.
עם שובו לאתונה, העניק פרסאוס את הראש הכרות לאתנה, אלת המלחמה והחוכמה שהטביעה אותו על שריון חזה.
בהשארת ה”מדוזה” נעשו מספר יצירות אומנות אשר זכו לתהילת עולם. אחת מהן היא של הצייר מיכלאנג’לו קאראוואג’ו משנת 1590 לערך. הציור מציג את הראש הכרות של המדוזה, העיניים הלטושות נכחן באימה, הפה הפעור לרווחה, נכון לצעוק והנחשים החיים מזרי האימה המתפתלים מן הראש.
הציור מוצג במוזיאון שבארמון אופיצי בפירנצה, אחד המוזיאונים היפים בעולם ובו אוסף אומנות נדיר.
אל תפספסו.
שלכם בידידות,
ריקי שחם