השבוע אני נוסעת לוינה ומיותר לציין כמה אני נרגשת. שנים רבות חלפו מאז ביקרתי בעיר חשובה זו ובפרט הנני נלהבת לקראת הסיור במוזיאון לתולדות האומנות בוינה המציג את אחד האוספים המרשימים של הציור הקלאסי באירופה וכלולים בו רבי אומנים וביניהם רמברנדט, רובנס, קרוואג׳ו, וולסקאז, ברויגל, קאנובה ועוד.

פטר פאול רובנס הוא אחד הציירים הפוריים שפעלו בתקופת הבארוק. הוא נולד בשנת 1577 בעיר זיגן שבגרמניה ואת עיקר הכשרתו רכש בנעוריו באנטוורפן שבבלגיה. הוא היה דיפלומט מוכשר ונסע ברחבי אירופה בשליחויות דיפלומטיות והתקבל בחצרותיהם של הגדולים והמשפיעים במלכי אירופה. מרבית מהתמונות שצייר רובנס היו לפי הזמנה של פטרוני אומנות כמו מריה דה מדיצ׳י ופיליפה מלך ספרד. התמונות שצייר היו בנושאים מגוונים: דתיים, מיתולוגיים, היסטוריים וכן דיוקנאות וציורי נוף. הוא צייר על קנווס, על לוחות עץ, על ציפחה, על שטיחי קיר – כמעט שלא היתה טכניקה קיימת בה לא עבד.

בציורו מדוזה משנת 1618 הוא מציג אך את ראשה הכרות של המדוזה, עיניה פעורות בבעתת מוות ונחשים קטנים מזדחלים סביבה. ציור הקנווס הזה היווה שיעור חשוב בבתי הספר לציור של התקופה. הוא מפגין בצורה הבוטה ביותר את יכולת הצייר להנחיל פחד בצופה.

ראש המדוזה של רובנס שונה מעבודתו של קרוואג׳ו במונחים של קומפוזיציה ושל המוטיב הנבחר. קרוואג׳ו הראה את הגרוגונה ברגע קריאתה לפני המוות ורובנס לכד את ראש האישה שכבר מתה. על רקע נוף קודר עם עננים נמוכים אנו רואים את ראש המדוזה המואר באור בהיר, שוכב על מדף אבן נטול צמחייה. פניה החיוורים, בעיניים פעורות ובפה מאובן מאימה אולם שערה ממשיך לדמם ולחיות ולהתפתל וטיפות הדם הקטנות אשר נופלות מראשה מעוררות נחשים קטנים.

מדוע בחר לצייר רובנס ציור מפחיד שכזה? איננו יודעים, ייתכן שהוא הוזמן עבור מומחה החוקר את עולם הטבע או ע״י פטרון שעסק בשאלות פילוסופיות על המתח התמידי בין החיים והמוות.

בכל מקרה אומנות טובה נשארת תמיד מסתורית ואם תזדמנו לוינה השבוע, אל תשכחו לבקר את רובנס והמדוזה שלו.

שלכם בידידות,
ריקי שחם