והיום הפתעה !

בחג השבועות התחשק לי לעשות הפסקה מן השיטוטים בניכר ולהישאר בבית או יותר נכון לטייל בארץ. וכך הגעתי עם בתי ושניים מנכדיי לבקר במוזיאון ישראל בירושלים. תמיד כיף לגלות הפתעות ולהתרגש מאוצר נשכח שנמצא ממש קרוב ולהתאהב מחדש.

מות אדוניס, העיבוד של רובנס הגדול לסיפור האהבה המיתולוגי של ונוס ואדוניס, הוא ציור שמן משנת 1615 לערך. על פי הסיפור, אדוניס בן התמותה גודל כבנה של ונוס ובבגרותו הפך למאהבה. באחת מהרפתקאות הציד שלו, נפגע אדוניס ע״י חזיר בר ומת מפצעיו בידיה של אהובתו. אלת היופי והאהבה לא הסכימה לוותר על אהובה והתחננה על חייו בפני יופיטר, זאוס בשמו היווני, מלך האלים וזה התרצה לתחנוניה של ונוס ואיפשר לאדוניס יפה התואר לבלות מחצית מן השנה עם אהובתו ומחצית ממנה בשאול. מאז מסמלים חייו ותחייתו של אדוניס את עונות השנה: באביב ובקיץ התאחד אדוניס עם אהובתו ובחודשי הסתיו והחורף היה יורד לשאול.

בציורו הנשגב של רובנס, מצטרפים אל ונוס המבכה שלוש הגראציות המסמלות את החן והחסד וקופידון, אל התשוקה המינית. כמו בכל יצירת אומנות גדולה, הציור טומן בתוכו מתח קוטבי מסויים המתקיים גם בחיים. מחד הכלבים הניצבים בצד ומתבוננים בסצינה בריחוק רגשי, מסמלים את הטבע ואת היותו מוחלט, אדיש לזמניות החיים ומנגד הדמויות האנושיות הדואבות את הקץ, סמל לרגשות בני האדם אשר מהווים חלק מעולם התופעות המשתנה והלא נצחי. הנצחי לעומת החולף.

יש שיאמרו שציורו של רובנס הושפע גם מן המסורת הנוצרית ומסיפור צליבתו של ישו בירושלים, שלאחר לכתו, קוננו עליו מקבץ מאמינותיו ובראשן המריות – אמו ומאהבתו.

ציור טוב הוא סיפור שרב הנסתר בו מן הגלוי ורובנס היה רב אומן ביכולתו לספר סיפורים מצויירים.

אל תהססו לעצור במוזיאון ישראל בפעם הבאה שאתם מגיעים לירושלים, לא תוכלו לפספס את הציור המונומנטלי הגדול המתנשא לגובה של יותר שלושה מטרים ורוחבו עולה על 2 מטרים.

שלכם בידידות,
ריקי שחם