מדיאה הזועמת הוא ציור שמן על בד (260 ס”מ × 165 ס”מ) שצויר בין השנים 1836 – 1838 ע״י אז׳ן דלקרואה.
דלקרואה מזוהה מאוד עם זרם האומנות הרומנטי ונחשב לצייר הרומנטי הצרפתי החשוב ביותר. דלקרואה היה נון קונפורמיסט, אשר הספיק בימי חייו לכונן סגנון ציור “רומנטי” בניגוד לניאו-קלסיציזם השכלתני והשמרני שנכח לפניו. הוא חקר את עולם ה”אוריינט”, ביקר בצפון אפריקה ובמקומות נוספים, משם הביא עימו פלטת צבעים עזה, וכן נושאים אקזוטיים, רעיונות וחוויות מקוריות שטלטלו את הזירה האמנותית דאז. עבודתו זכתה להכרה בארצו, עוד בימי חייו והוא נהנה ממעמד חברתי גבוה.
דלקרואה צייר ביצירותיו רגעים חשובים בזמן המהפכה הצרפתית (״החירות מובילה את העם״ הפך לסמל המהפכה הצרפתית, אף כי התייחס לאירועים שקרו בשנת 1830) וכן הרבה לעסוק בסיפורים מיתולוגיים, מתוך הכרה בכוח השפעתם הנצחי על חיינו בהווה.
אחד מן הסיפורים הללו הוא של מדיאה, בתו של המלך אייטס מקולכיס.
דמותה של מדיאה מופיעה בכמה מקורות יוונים ורומיים כאישה בעלת כוחות קסם רב. מרביתם מתמקדים בסיפור ״גיזת הזהב״, המציג את מיתוס מסעו של הגיבור יאסון, מנהיג הארגונאוטים. מדיאה המאוהבת ביאסון, מסייעת לו להשיג את מבוקשו, תוך כדי בגידה באביה שלה ואף רצח אחיה.
במחזה “מדיאה” של אורפידס משנת 431 לפנה”ס, נוטש יאסון את מדיאה לטובת נסיכת קורינתוס. מדיאה מתבשרת כי עליה ועל ילדיה לצאת לגלות, מבקשת ארכה של יום ונענית. היא שולחת לכלת יאסון במתנה שמלה שכאשר היא נלבשת, פורצת ממנה אש להבה המכלה את את הכלה ואת אביה. אך זעמה של מדיאה לא שוכך וכנקמה ביאסון היא רוצחת את ילדיהם, שאותם ילדה, ונמלטת משם במרכבתו של סבה הליוס, אל השמש.
הציור של דלקרואה מציג את מדיאה כשעיניה מוצלות, מסוככות מפני השמש, עיוורות לידה האוחזת פיגיון בעוד שעל ברכיה שני עולליה המועלים קורבן לחרון קנאתה. קשה להישאר אדיש לשקט הזה שעל פניה של מדיאה שעה שהיא עומדת לבצע רצח אלים בשני ילדיה ואני מבטיחה לכם שהשפעת הציור לא נימוגה גם זמן רב לאחר תום הביקור.
מה ניסה לומר לנו דלקרואה? מזמינה אתכם לבקר במוזיאון דלקרואה (Musee Eugene Delacroix), מוזיאון קטן וקסום בפריז אשר שימש בעבר כביתו של דלקרואה עד מותו בשנת 1863.
אם אתם אוהבים לצייר, מציעה לכם בחום להצטייד בדפים ובצבעים ולהינות מרישום בגן המוזיאון, אחד הגנים והמקומות הקסומים והרומנטיים בעיר.
שלכם בידידות,
ריקי שחם