החגים חלפו, רוחות הסתיו מנשבות ולוקחות אותי חזרה לדרכים….

והפעם אני מדריכה קבוצה קטנה של נשים מקסימות, שרכשו לחברתן האהובה מתנת יומולדת, טיול באירלנד הקסומה.

את טיולינו פתחנו בדבלין, בגלריה הלאומית של אירלנד, שם נמצאת יצירתו של האמן הדגול ניקולא פוסן, גאלתיאה ואקיס.

ראשיתה של גאלתיאה, אלת הים, הוא סיפורו של פסל הקם לחיים.

האגדה מספרת כי הפסל פיגמליון, פיסל נשים רבות מתוך אהבתו ליופי ולשלמות. 

עד שיום אחד פיסל את פסלו היפה מכולם, התאהב בדמות היפה וקרא לה גאלתיאה, שפירושו ביוונית עתיקה ״הצחה כחלב״. פיגמליון ישב שעות וימים ארוכים והביט באהובתו המושלמת, עשויית האבן עד שליבה של אפרודיטה, אלת האהבה, יצא אליו והיא הפיחה חיים בפסל והפכה אותה לנערה יפה מאין כמוה, לאלת הים. 

סיפורם של האלה גאלתיאה ואהובה בן התמותה אקיס, לקוח מן המטמורפוזות של אובידיוס והיווה השראה לציורים, פסלים ויצירות מוזיקליות שונות.

אקיס נהרג בידי יריב קנאי, פוליפמוס הסיקילופי הסיציליאני, שמחץ אותו בעזרת סלע. לפי האגדה, גאלתיאה הפכה את דמו של אהובה לרוח נהר אלמותית.

פוסן ידוע כרומנטיקן נלהב והרואיקן מושבע, מנסה בציורו למנוע את הסוף המר של שני האוהבים. בסגנונו האידיאלי בני הזוג עדיין יחד, חבויים בין כמה דמויות אוהבות, מוגנים מפני קנאתו של פוליפמוס הענק, בעל העין האחת, המנגן בחלילו. הוא מציב בתמונה קופידונים רבים, המעצימים את כוחה של האהבה ויכולתה לנצח אפילו את המוות, אויבה המושבע מכל. 

ממליצה לכם מאד על ביקור בגלריה הלאומית של אירלנד, וחפשו את ציור השמן היפה של ניקולא פוסן משנת 1630 המוצג בו.

והנה גם קטע מתוך האופרה ״אקיס וגאלתיאה״ של הנדל:

שלכם בידידות,
ריקי שחם, מדריכת טיולים