היצירה של טיציאן אורפאוס ואורידיקה משויכת לתחילת הקריירה של האמן האיטלקי והיא משקפת את העניין והדחף העמוק שחש לתאר את עולם הטבע שהאדם הוא חלק ממנו.

הציור העוצמתי בצבעי שמן כהים על בד, לוכד את שני היבטי המיתוס בשתי סצינות נפרדות –  מחד אש כוחן של האהבה והתשוקה, ומנגד חולשת הרוח האנושית, שברגעים גורליים מתפתה לזנוח את הבטחתה ומאבדת את היקר לה מכל.

בחזית השמאלית של התמונה מוצגת אורידיקה נשוכת נחש, נשיכה שהובילה למותה ובצידה הימני של היצירה מוצג הרגע הגורלי בו אורפיאוס מאבד שוב את אהובתו הנשלחת חזרה לעולם התחתון. ברקע הסצינה הזאת, בחר טיציאן להנכיח את הכניסה אל השאול, בחירה אומנותית אשר מעשירה את היצירה אבל גם בחירה המדגישה את נוכחותו של המוות בחיים.

ציור זה מתקופת הרנסנס האיטלקי, הוא ציור יוצא מן הכלל הן בגלל הקונטרסט בין הצבעים הכהים לזוהרים והן בשל הצלחתו של טיציאן להציג שתי סצינות בתמונה אחת – אינדיקציה לכישרון העצום שהיה ברשותו של האמן.

לציור זה מימד אישי בחייו של טיציאן – הוא צייר יצירה זו לאחר מותו של ג’ורג’יונה, צייר מוכשר וחברו הקרוב, וזו גם הסיבה שהציור אורפאוס ואורידיקה שונה בהשוואה ליצירות אחרות בהן העדיף צבעים בהירים. הוא ביקש להשתמש במיתוס, כסוג של תהליך אבל מאד אישי, להשלים עם הבלתי נמנע של המוות והאובדן.

הציור הזה מוצג באקדמיית קררה והוא הזדמנות להמליץ לכם על ביקור בעיר היפה ברגמו שבחבל לומברדיה, צפון איטליה. לומברדיה, הוא אחד מהמחוזות העשירים ביותר באירופה כולה, חברות רבות, איטלקיות וזרות, מציבות את המטות שלהן במילאנו, בירת החבל.

באקדמיית קררה אחד האוספים הנדירים לאומנות, אוסף בן למעלה מ-2000 יצירות וביניהן עבודות של טיציאן, רפאל, בוטיצילי, בליני ושאר גאונים שעבודותיהם ממשיכות להעשיר את חיינו ולספר אותם בו זמנית.

אני אהיה שם בתחילת ינואר, מוזמנים ליצור קשר.
משאירה אתכם עם קטע בלט קצר לפי מוזיקה של המלחין הרוסי איגור סטרווינסקי.

שלכם בידידות,
ריקי שחם

https://www.nycballet.com/Videos/Ballet-Detail-clips/Orpheus.aspx