פרסאוס ואנדרומדה הוא ציור של אמן הרנסאנס האיטלקי טיציאן, המוצג כיום באוסף וואלאס בלונדון.

לפי הסיפור המיתולוגי, אנדרומדה הייתה נסיכה, בתם של מלך ומלכת אתיופיה (כך כונה חלקה הצפוני של יבשת אפריקה ביוונית עתיקה).

על פי הסיפור, התפארה המלכה קסיופיאה שהיא יפה יותר מבנותיו של פוסידון, אל הים. גאוותו של פוסידון נפגעה והוא התקצף על כך, ובזעמו הציף את חופי ממלכת האתיופים. בנוסף שלח פוסידון את קטוס, המפלצת מן המעמקים, אל האדמה, כדי להעניש את בני האדם. להוריה של אנדרומדה, קפאוס וקסיופיאה התחוור מן האורקל שהדרך היחידה בה יוכלו להיפטר מהמפלצת, ולהציל את יושבי ארצם היא היא לתת את בתם אנדרומדה לאותה מפלצת. וכך כדי להציל את עמו, כבל המלך האתיופי את בתו אנדרומדה לסלע אשר על חוף הים.

לפי הסיפור המיתולוגי, בנו של זאוס, פרסאוס עבר במקום וראה את אנדרומדה הכפותה. הוא מיד התאהב בה, ונלחם בקטוס המפלצת כשהוא רכוב על פגסוס, סוסו המכונף. לאחר שהפך את המפלצת לאבן, שיחרר את אנדרומדה ונשא אותה לאישה.

ציור השמן אנדרומדה ופרסאוס צוייר בין השנים 1554–1556 כחלק מסדרת ציורים מיתולוגיים בשם “שירה”, הלקוחה מתוך המטמורפוזות של אובידיוס. הסדרה נעשתה בהזמנתו של המלך פיליפ השני מספרד.

בציור ניתן לראות את פרסאוס הגיבור המיתולוגי, עשוי ללא חת, מגלם את אידאת האומץ וההקרבה, מתעופף באוויר בזמן הקרב בכדי להרוג את במפלצת, ומנגד ניצבת אנדרומדה הכפותה שחייה בלומים על חוט השערה, מתבוננת בקרב האימתני המתחולל מולה.

הציור הדרמטי הזה, מוצג באוסף וולאס, מוזיאון לאומנות, שמקורו באוסף פרטי של סר ריצ׳ארד וולאס. האוסף הוענק לממשלת בריטניה אחרי מותו של וולאס ונפתח לציבור בשנת 1900.

המוזיאון נראה כארמון ישן ויוקרתי מעידן שכולו הידור ואלגנטיות. בקומה התחתונה ממוקמת לה מדשאה פנימית גדולה ומאד מטופחת, מוקפת במבנה הארמון עצמו, בהם 28 חדרים, המציגים חפצים מתקופות שונות: התקופה הוויקטוריאנית, תקופת הרנסנס ועוד.

ייחודו של המוזיאון שהוא מהווה תצוגה לאמנות ולאומנות – בחולם ובשורוק – מוצגים בו כלי חרסינה מגרמניה ומצרפת, תלבושות של אבירים מסוגים שונים, רהיטים ולצידם גם ציורי שמן של גדולי הציירים וביניהם טיציאן, רמברנדט ועוד.

ממליצה לכם מאד על ביקור באוסף היפה הזה בביקור הבא שלכם בלונדון.

וכמובן שנה אזרחית נפלאה לכולכם, עם הרבה טיולים, סיפורים, מיתולוגיה וכמובן – אומנות.

שלכם בידידות,
ריקי שחם