לאונרדו דה וינצ׳י היה שקוע מאוד במיתוס של לדה בתקופה שעבד על ה״מונה ליזה״ ובזמן שהותו במילאנו, עשה רישומים רבים של הברבורים בחפיר שסביב הטירה בה שהה.
לאונרדו צייר ככל הנראה מספר ציורים של מיתוס זה, אך יצירות אמנות אלו אבדו לנו לחלוטין; למרבה המזל נותרו כמה רישומים כדי לתת לנו מושג טוב איך היו נראות עבודותיו של לאונרדו.
העבודה הזו נמצאה, לא גמורה, בביתו של לאונרדו, לאחר מותו.
תלמידו של לאונרדו, סאלאיי, עבד על הציור והשלימו. הקומפוזיציה של לדה והברבור מצד אחד וארבעת ילדיה של לדה בוקעים מן הביצה, בצידו האחר של הציור. זרועותיה של לדה כרוכות בריפיון סביב הברבור, שערותיה, והנוף של הנהר הם ללא ספק רעיונותיו של לאונרדו, אבל כנראה בוצעו על ידי עוזריו ותלמידיו לאחר מותו.
מעניין היחס של לדה כלפי הברבור בציור – מחד נראה שהיא נרתעת מפניו, ובמקביל הראתה משיכה ביישנית כלפיו. ראשה של לדה הונמך בצניעות ומשווה לה מראה בתולי, לעומת מבנה גופה השופע. כמו רבות מדמויותיו הנשיות של לאונרדו, שיערה של לדה מוקפד לפרטי פרטים.
היתה לי הזדמנות נדירה לבקר בסוף השבוע הזה במוזיאון הלובר שבפריז ולראות את היצירה המופלאה הזאת, כמו גם יצירות נוספות של לאונרדו דה וינצ׳י.
אם אתם במקרה בפריז, נסו להגיע לתערוכה הזאת, רגע לפני שהיא ננעלת ב24 בפברואר.
ואם לא תספיקו – הנה מטה לינק לתיור מוסרט.
שלכם בידידות,
ריקי שחם
תערוכה מצויינת, ביקרתי שם לפני שבועיים, ממליצה בחום.
תמונה יפה כל כך, מסקרנת, עולם שלם של דימיון שבוקע.