ב-1908 התגלה בחפירות בכפר האוסטרי ווילנדורף הפסלון הפרהיסטורי בגובה 11 ס״מ הזה של אישה עבת בשר ועצומת שדיים. דמות זו מגולפת באבן גיר מסוג שאינו מצוי באזור וצבועה אוכרה אדומה. 

בבדיקה העריכו החוקרים שגיל האובייקט הוא לפחות כ-30,000 שנים לפני זמננו. 

הפסלון אינו מהווה פורטרט ריאליסטי מדויק של המבנה האנטומי הנשי, העדר תווי פנים ברורים, העדר הצוואר, העדר כפות הרגליים. לעומת זאת ישנה הדגשה של מרכז הגוף – השדיים והבטן התפוחים, הפות – הדגשת כל איברי הפוריות, המייצרים חיים. 

לאחר מכן התגלו עוד עשרות פסלונים דומים שקובצו תחת השם ״פסלוני ונוס״ על שם אלת היופי והאהבה המיתולוגית.

רבות ניסו להבין החוקרים למה שימשו הפסלונים הקטנים. הדמות נטולת כפות הרגליים לא עוצבה כך שהיא תוכל לעמוד בעצמה. ולכן ההשערה הרווחת כי הפסלון הוא למעשה צלמית הנועדה להיות מוחזקת בידיים, כאלמנט פולחן, כקמע למזל ולא כחפץ נוי להביט בו בלבד. 

אף אחד לא יודע לומר בוודאות, אבל פסלונים קטנים אלה הצליחו להכניס את עולם המערב למערבולת של השערות. ההשערה המתקבלת ביותר על הדעת היא המפורסמת שבהן היא הטענה על קיומה של אלוהות נשית קדומה ששלטה בחייו של האדם הקדמון, ועם השנים הלכה ונכחדה לטובת הפטריארכיה. וכי צלמית זאת היא האיקונין של האלה האם הזאת, אידאת הנותנת חיים.

עד שיפתחו השמיים ותוכלו לבקר במוזיאון לתולדות הטבע בוינה, מזמינה אתכם לצפות בסרטון הבא:

שלכם בידידות,

ריקי שחם