חוש המישוש היא התמונה המסקרנת אולי מכולן בסדרת חמשת החושים.

הדמויות של רובנס, ונוס וקופידון ישובות בצדו הימני של הציור, בתוך מה שנראה כמו חלל סגור, מתחתם שטיח ומאחוריהם תמונות המציגות מלחמות, מוות והרס. ונוס וקופידון העירומים נושקים זה לזה ומציגים מגע אוהב, רך ועדין.

לעומתם, צדו השמאלי של התמונה מתרחש במרחב פתוח, עוסק במלחמה, תוקפנות וכאב ומציג מעין ״בית קברות״ לנשק, תותחים, שיריונות אדם. בשכבה פנימית התמונה מצוירת קבוצה של נפחים בעת מלאכתם, מאחוריהם קיר מגן יחיד בתוך ההריסות, מטאפורה לוולקן, אל הנפחים והאש במיתולוגיה ובעלה של ונוס. ניתן לראות שבז חג מעליהם עם טרפו. 

יריעת הבד האדומה המתנופפת לה ממעל ונמצאת בדיוק במרכז התמונה יכולה לסמל את התשוקה ואת שני היבטיה – האהבה הנאצלה והשנאה היוקדת, המכלה. 

מזמינה אתכם להתבונן ולחפש פרטים ורמזים נוספים שישפכו אור על השאלה מה ניסו ברויגל ורובנס לומר דרך האלגוריה לחוש המגע.

שלכם בידידות,
ריקי שחם