בימי הקורונה הטרופים הללו, אני יכולה רק לייחל לבואו של פרסאוס שישחרר אותנו מאימת המפלצת הסמויה מן העין ועם זאת הכה מוחשית המשתוללת ברחבי העולם כולו.

מפלצות היו איתנו מאז ומעולם, עוד מימי המיתולוגיה, לפי הסיפור הידוע, אנדרומדה הייתה נסיכה, בתם של מלך ומלכת אתיופיה (כך כונה חלקה הצפוני של יבשת אפריקה ביוונית עתיקה).

על פי הסיפור, התפארה המלכה קסיופיאה שהיא יפה יותר מבנותיו של פוסידון, אל הים. גאוותו של פוסידון נפגעה והוא התקצף על כך, ובזעמו הציף את חופי ממלכת האתיופים. בנוסף שלח פוסידון את קטוס, המפלצת מן המעמקים, אל האדמה, כדי להעניש את בני האדם. להוריה של אנדרומדה, קפאוס וקסיופיאה נאמר כי הדרך היחידה בה יוכלו להיפטר מהמפלצת, ולהציל את יושבי ארצם היא היא לתת את בתם אנדרומדה לאותה מפלצת. וכך כדי להציל את עמו, כבל המלך האתיופי את בתו אנדרומדה לסלע אשר על חוף הים.

לפי הסיפור המיתולוגי, בנו של זאוס, פרסאוס עבר במקום וראה את אנדרומדה הכפותה והתאהב בה. הציור למעשה מחולק לשלושה חלקים: במרכז הקומפוזיציה, פרסאוס מתמודד עם מפלצת הים העומדת לתקוף את אנדרומדה. בחלקו השמאלי המשפחה המיואשת לאחר חטיפת הנערה ומימין הצהלה שאחרי שחרורה. 

פרסאוס מוצג אף הוא שלוש פעמים בציור, במרכז כאשר הוא נלחם במפלצת, מימין למעלה כשהוא בדרכו אל המפלצת בזמן שהוא עף דרך השמים עם סנדליו המכונפים, ולבסוף כשהוא חוגג את שחרורו של אנדרומדה, שתהפוך לכלתו.

הצייר הוא פיירו די קוסימו (1462-1522)  צייר פלורנטיני אקסצנטרי, בעל דמיון, המתבטא בכלי הנגינה הבלתי סבירים ובתלבושות המזרחיות של הדמויות, הקומפוזיציה כולה יוצרת אווירה ייחודית וקסם אינדיבידואלי ומשונה.
הציור צויר בין השנים 1510-1515 והוא מוצג בגלריית אופיצ׳י שבפירנצה.

במיוחד לימים האלה בהם אנו מוגבלים ביציאה מן הבית, אני מצרפת לכם קישור לסיור וירטואלי במוזיאון המופלא הזה.

בציפייה לימים טובים יותר.
שלכם בידידות,
ריקי שחם