הערב ה-31 באוקטובר, נחגג ״ליל כל הקדושים״ או האלויין ברחבי העולם המערבי ובפרט בארצות הדוברות אנגלית. לחג מקורות פגאניים וקלטיים שעברו במהלך השנים תהליך של התנצרות. 

הדימויים המודרניים של ליל כל הקדושים מגיעים ממקורות שונים, מהנצרות, מן הטבע, בפרט מקושרים בעונת הסתיו המתאפיינת בצבעי כתום, של דלעות ושלכת, קליפות תירס ודחלילים, מהתקופה הגותית וכן ממפלצות ומחיות אגדתיות.

אחת המפלצות המפחידות ביותר מן המיתולוגיה היוונית היא הידרה, ״נחש מים״ שהולידו טיפון ואכידנה בביצות לרנה.

להידרה היה גוף של כלב ותשעה ראשי נחש יורקי ארס. מספיק היה שיצור חי היה שואף את נשימתה הארסית כדי למצוא את מותו. ההידרה שכנה במאורה בביצות העמוקות שם הסוותה עצמה, היא הייתה מגיחה מהביצות, כדי לטרוף בעלי חיים וכן בני אדם.

כאשר הרקולס הגיע לחסל את המפלצת, הוא ירה חיצים בוערים כדי לאלץ אותה לצאת ממחבואה. בקרב ארוך הוא התקשה להרגה, שכן מכל ראש שהצליח לרוצץ, צמחו מיד שניים חדשים. 

הרקולס נאלץ לקרוא לעזרתו את אחיינו, איאולאוס שהבעיר בחורשה סמוכה אש, ובענפים בוערים צרב הרקולס את צווארי הראשים הכרותים וכך מנע מהם לצמוח מחדש. אחד מראשיה של ההידרה היה בן אלמוות, את הראש הזה הרקולס כרת וקבר אותו ועליו הניח סלע ענק, למען לא יוכל למוצאו איש.

מאז קנה לעצמו הרקולס מעמד של גיבור על.

הרקולס גובר על ההידרה הוא ציור משנת 1470, מאת אנטוניו פולאיולו, צייר, פסל, חרט וצורף רנסנס איטלקי. 

ציורו את הרקולס והידרה הוא המפורסם שבעבודותיו והוא מוצג בגלריה אופיצ׳י שבפירנצה.

שלכם בידידות,
ריקי שחם