ריקי שחם מדריכת טיולים

המלך סיזיפוס, בנו של איאולוס, מייסדה של קורינתוס, עיר נמל חשובה שבשל מיקומה האסטרטגי שימשה צומת תחבורה בין צפון יוון ודרומה.

במקורות השונים סיזיפוס מוזכר כמלך רשע וערמומי, הוא מוכר בעיקר מהמיתוס על העונש שקיבל לאחר מותו, נגזר עליו לגלגל סלע ענק במעלה הר בשאול רק כדי להגיע לפסגה והסלע הענקי שב ומתגלגל מטה במדרון.

ישנן מספר גרסאות מדוע קיבל סיזיפוס את עונשו, המפורסמת שבהן היא זו של פאוסאניאס שכותב כי סיזיפוס סחט מאל הנהר הבטחה כי יספק מעיין מים חיים לקורינתוס ובתמורה גילה לו כי היה זה זאוס שחטף את בתו איגינה.

זאוס הזועם פנה לאל המוות תנטוס, וציווה עליו לכבול את סיזיפוס בשאול, אך סיזפוס היה ערמומי יותר מתנטוס וכבל אותו. בעקבות כליאתו של תנטוס המוות הפסיק לפעול בעולם, הגוססים סבלו בלי שיגיע הקץ והסבל בעולם גבר.

כעונש על תחבולותיו של סיזיפוס גזר עליו זאוס לגלגל סלע ענק במעלה הר בשאול, כך שבכל פעם, כמעט לפני שסיזיפוס הגיע לפסגת ההר, הסלע שב והתגלגל חזרה במדרון וסיזיפוס נאלץ לשוב ולחזור על הפעולה. סיזיפוס נידון לנצח למאמץ חסר תכלית וייאוש אינסופי.

המיתוס של סזיפוס זכה לעיבודים רבים באומנות ובספרות. התמונה הזו צויירה על ידי טיציאן בשנת 1549, ממחישה את העונש והמאמץ הקודר, בו כלוא סיזיפוס.

טיציאן יוצר את סיזיפוס כמעט עירום, האנטומיה שלו מפורטת לפרטים, המרחב סביבו, נמשך בצבעים קודרים, המאפשרים גם תחושת דינמיות שאינה מוגבלת רק לגוף, אלא ניכרת גם ברמיזות המיוצגות במשיחות מכחול צפופות של אדום וצהוב, מזכירות להבות מתפרצות ולבה הנופלות מן ההר. בתחתית התמונה, טיציאן שותל שתי מפלצות ענקיות שלסתותיהן הפתוחות רק מקצינות את הסכנה והבדידות חסרי הסוף.

התמונה, שמן על קנבס, מוצגת במוזיאון האל פראדו אשר במדריד.
שלכם בידידות,
ריקי שחם