לכבוד חג האהבה המתממש עלינו לטובה היום, בחרתי להביא לכם את אחד מציוריה היפים ביותר של אפרודיטה, אלת האהבה, או ונוס בשמה הרומי. ״ונוס עם מראה״ משנת 1555 לערך, הוא ציור שמן על בד של טיציאן, אמן הרנסנס האיטלקי, המוצג כיום בגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון הבירה, והוא נחשב לאחד משיאי האוסף של המזויאון.

תנוחתה של ונוס דומה לפסלים הקלאסיים של ונוס, שאותם ראה לנגד עיניו טיציאן. ונוס ישובה על כריות בחדר האוהבים, ושני קופידונים משמשים לידה – האחד מחזיק מראה בידו והשני מתקרב להניח על ראשה את נזר האהבה. שדיה חשופים ורק פלג גופה האדום מכוסה קטיפה אדומה, המסמלת תשוקה.

אומרים כי הציור חוגג את היופי האידיאלי של הצורה הנשית, והוא הועתק על ידי כמה אמנים מאוחרים יותר, בהם פיטר פול רובנס ואנתוני ואן דייק.

טיציאן צייר מספר ציורים מאותו נושא, אך משערים שזוהי הגרסה הקדומה ביותר והיחידה שכולה פרי מכחולו הבלעדי, ללא התערבות של עוזריו. הציור היה כה קרוב לליבו של הצייר הדגול, עד כי הוא נשאר בביתו עד למותו בשנת 1576. 

גם סיפור התגלגלותו של הציור, למקומו הנוכחי מעניין ביותר. בשנת 1581, חמש שנים לאחר מותו של טיציאן, תכולת ביתו בוונציה, כולל ציור זה, נמכרה על ידי בנו ויורשו למשפחה איטלקית עשירה. בשנת 1850 רכש הקונסול הכללי הרוסי בוונציה, את הציור, יחד עם מספר רב של יצירות מופת אחרות, עבור הצאר ניקולאי הראשון בסכום של 525,000 פרנק, והוא נכנס לאוסף של מוזיאון ההרמיטאז׳ בסנט פטרסבורג. 

בשנת 1931, על מנת להרוויח מטבע זר, מכר סטאלין בסתר את הציור, יחד עם מספר יצירות מופת אחרות, לאספן אמריקני, שרצה ליצור מוזיאון לאמנות עבור ארצות הברית. האספן, תרם את ״ונוס עם המראה״ לממשלת ארצות הברית, זו הייתה אחת מיצירות המופת הראשונות שהוצגו בגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון עם פתיחתה בשנת 1941.

חג אהבה שמח לכולכם.
שלכם בידידות,
ריקי שחם