בלי ששמנו לב, החלה לפני מספר ימים שנת השור, הזדמנות לאחל שנה טובה ומה טוב יותר מאשר סיפור מיתולוגי על שור…
סיפורו של המינוטאורוס הוא אחד הידועים במיתולוגיה, חיה אגדית זו, יצור כלאיים, חציו אדם וחציו שור, שראשית סיפורו בנקמה.

לפני שמינוֹס נמשח למלך כרתים, אחת הממלכות הגדולות ביוון העתיקה, הוא נדר נדרים לפוסידון אל הים, להקריב לכבודו את היצור שיצא מהים. פוסידון שלח לו פר לבן ויפהפה, אך ליבו של מינוס, נכמר על היצור המופלא, והוא הקריב במקומו שור רגיל. פוסידון, הזועם על הבטחה שהופרה גרם לאשתו של מינוס להזדווג עם הפר ומזיווג זה נולד מינוטאורוס שפירושו ביוונית השור של מינוס.

המינוטאורוס או בקיצור המינוטאור היה יצור אכזר ופראי שהטיל את חיתתו על תושבי כרתים. מינוס הורה לממציא הדגול דדלוס להקים עבור המפלצת מבוך – ליבירנת שיהווה בית כלא לשור הזועם. עוד הורה מינוס להקריב מִנְחה של שבעה עלמים ועלמות אשר תוגש למינוטאורוס כל תשע שנים.

בסופו של דבר, הומת המינוטאורוס בידי הגיבור תזאוס, בנו של מלך אתונה, אשר התנדב להישלח אל תוך המבוך, במטרה לשים קץ ליצור ולהורגו. 

המינוטאור הפך לדמות קבועה ביצירותיו של פבלו פיקאסו, שכמו כל אומן ענק, חוקר את התממשותם של הסמלים העתיקים בחייו האישיים.

פיקאסו לקח על עצמו את המינוטאור האגדי כאלטר-אגו ציורי משלו, חקר כמטרה בפני עצמה, את חייו הפנימיים המורכבים. בסוף שנות העשרים שלו, פסע פיקאסו אל תוך המים הסוערים והבלתי נתפסים של הסוריאליזם, ואמנותו הפכה לתהליך מתמשך ומופנם של חשבון עצמי, הזדמנות להתעמק ברשת המסובכת של דחפים, רגשות ומחשבה רציונלית שהנחתה את התנהגותו. 

דרך חיפושו, הוא ביקש לגרום בקרב אחרים, לרצות לחשוף את האינסטינקטים המסתוריים, הליבידויים שלהם, המוטמעים הרחק מתחת – ולעתים קרובות גם הרבה מחוץ – לכל תפיסה נהוגה ומקובלת חברתית של טוב ורע.

הציור הראשון שאביא בסדרה של ציורים נקרא ״דורה והמינוטאור״ מוצג במוזיאון פיקאסו שבפריז, ציור קשה לעיכול, וניכרת בו המורכבות שאפיינה את יחסיו עם נשים, כל חייו.

שלכם בידידות,
ריקי שחם