פאלאס הוא כינוי של אלת המלחמה והתבונה היוונית אתנה. יש הרואים בדמותה של אתנה מיתוס פרדוקסלי, סתירה אנדרוגנית שכן בחיצוניותה אתנה היא אישה אך כוח המלחמה עליו היא פטרונית הינו גברי במהותו.
השימוש של גוסטב קלימט באיקונוגרפיה של מיתוסים קלאסיים היא נגזרת רווחת של העת העתיקה, המתבטאת בתמונותיו הרבות בהן צייר אלות מיתולוגיות (בהן את ציורו של דנאה אותה כבר פרסמתי כאן בעבר).
ציורו זה של פאלאס אתנה הינו משנת 1898. האלוהות של אתנה לפי קלימט מעניינת ביותר. אם בעת העתיקה אתנה הפגינה עמימות מגדרית, הרי שקלינט קושר את כוחה של אתנה בציור זה לתשוקה מינית, כפי שניתן לראות את דמותה המוקטנת החשופה משמאל. ייתכן והוא מרמז את מה שכיום כולנו יודעים שכוח הוא זרז לאינסטינקטים מיניים, וכי הרצון לעוצמה קשור לתשוקה מינית.
בכל מקרה, האלה היוונית הזאת, עטורת הזהב, משקיפה עלינו במבטה הלא מושג, ריקוע הזהב שעל שיריונה חורץ אלינו לשון (אולי רמז לקלף הטארוט המפורסם של הדיאבל?) הופכת לאחד מציוריו החזקים ביותר של קלימט ומותירה את הפרסונה המורכבת של אתנה מרתקת כל כך.
כמובן שבהקשר לחייו של האמן, קלימט מזהה את המאבק של אתנה עם זה שלו, ויצירה זו מסמלת באופן מסוים את שחרורו של האמן מהאמנות האקדמית הרשמית בה מרד כמעט כל חייו.
התמונה המרהיבה הזאת מוצגת במוזיאון האמנות של וינה.
שלכם בידידות כתמיד,
ריקי שחם
ריקי תודה כמו תמיד עוד ועוד מיתולוגיות נפלאות שאת מביא לנו
מושלם
מעורר השראה
מאוד מרתק. תודה ריקי על המסע המיתולוגי.
ציור מטריף
ציור יפיפה. בקיץ אבקר במוזאון הזה. תודה על ההמלצה
בדיוק חזרתי מהומאז׳ שעשו לקלימט במוזיאון השטדל בפרנקפורט
ציור מופלא
ציור מהפנט. וינה בכלל היא מרכז בלתי נדלה לשוחרי אומנות ותרבות.
ריקי תודה בזכותך הכל אפשרי
ציור מהמם
אמנה אהובתי
פרשנות מעניינת. דומה לביבי הדמות הזאת שמוציאה לשון.
כמה יפה את כותבת על הציור
המופלא ,
ועל ההיבטים שלו ,
זה פותח חלון חדש להסתכלות.
ריקי תודה.
אני מאוד אוהב את קלימט, אבל על היצירה הזאת לא נתתי את דעתי, עד עכשיו.. והיא מקסימה ועוצמתית.
החיים שלנו הם רצף של לימוד אין סופי תודה ריקי