חברים יקרים, עברתי חוויה מסעירה ואני חייבת לשתף.
L’Atelier des Lumières הינו מוזיאון שנפתח בשנת 2018 ברובע ה-11, ברחוב זניח למדי בפריז, הרחק מכל המוזיאונים הגדולים של העיר. מדובר בהאנגר שהיה בעבר מפעל, בו מוצגת עבודת ווידאו ארט אחת בכל פעם, של אמנים מתחלפים. המיצבים מוקרנים על פני מסכי ענק ומקיפים את כל הקירות, הרצפה, התיקרה – למעשה, הסרטים מוקרנים על כל דבר בחלל, כולל המבקרים עצמם. המיצבים הם רב חושיים כוללים עבודת וידאו, חגיגה שלמה של צבע, אור ומוזיקה, כך שהיצירה חובקת את הצופה מכל הכיוונים.
בעבר ראיתי שם תערוכות של קלימט וואן-גוך, אולם דבר לא הכין אותי להפתעה שחוויתי אתמול: סלוואדור דאלי, ״אנגימה ללא סוף״.
סלבדור דאלי (1904 – 1989), יליד קטלוניה, היה צייר סוריאליסטי מגדולי האמנים במאה ה-20 ובכלל. יצירותיו הבלתי שגרתיות של דאלי, הן צירוף אסוציאטיבי של תמונות חלום ביזאריות ומלאות דמיון, המושפעות מאמני הרנסאנס כמו גם מזיגמונד פרויד. יצירתו ואופיו האקסצנטרי והתיאטרלי כרוכים זה בזה והוא שלח ידו בציור, בפיסול, במוזיקה, בצילום ובקולנוע.
בעבודתו של דאלי, אזכורים מיתולוגיים רבים. בחרתי להתמקד בעבודה אחת בולטת שלו: לדה אטומיקה, הומאז׳ למיתוס לדה והברבור. הציור עצמו מוצג במוזיאון דאלי בפיגראס אשר בקטלוניה. לדה אטומיקה הוא ציור משנת 1949, התמונה מתארת את לדה, מלכת ספרטה המיתולוגית, עם הברבור, הלא הוא זאוס אשר התאהב בה וניסה לפתותה.
כמו כל עבודתיו של הגאון הספרדי, המודליסטית שלו, ההשראה שלו היא אשתו גאלה. לדה היא דיוקן חזיתי של גאלה, היושבת על כן והברבור תלוי מאחור ומשמאליה. חפצים שונים כגון ספרים, שרפרפים וביצה צפים סביב הדמות הראשית. ברקע משני הצדדים, סלעים האופיינים לחבל הארץ של ביתו של האמן בקטלוניה, מגדירים את מיקום התמונה.
לדה אטומיקה מאורגנת על פי מסגרת מתמטית נוקשה, בעקבות “הפרופורציה האלוהית”. לדה והברבור ממוקמים בתוך מחומש שבתוכו הוכנס כוכב בן חמש נקודות – חמש הנקודות של הכוכב מסמלות את זרעי השלמות: אהבה, סדר, אור (אמת), כוח, רצון, ומילה (פעולה). ההרמוניה של המסגרת חושבה על ידי האמן בעקבות המלצות המתמטיקאית הרומנייה מטילה גיקה. בניגוד לבני דורו שסברו כי המתמטיקה מסיחה את דעתם מההשראה האמנותית או מפריעה להם, דאלי סבר שכל יצירת אמנות, ככזו, צריכה להתבסס על קומפוזיציה וחישוב.
לאחר שהוטלה פצצת האטום על הירושימה, דאלי לקח את עבודתו לכיוון חדש המבוסס על העיקרון שיש להטמיע את העידן המודרני באמנות, אם האמנות אמורה להיות עכשווית באמת. דאלי שילב תחושת ריחוף מסתורית בלדה אטומיקה שלו, כשם שמגלים כי ברמה האטומית חלקיקים אינם נוגעים פיזית, כך גם דאלי תולה אפילו את המים מעל החוף, בהתאם לתיאוריה של הפיזיקה התוך אטומית המודרנית ‘שום דבר לא נוגע בשום דבר’: לדה לא נוגעת בברבור; הכן לא נוגע בבסיס; הים לא נוגע בחוף, וכו׳.
לדאלי שכבות רבות, העובדה שהוא קתולי ועבודותיו מטפלות בסימבולים דתיים רבים, מאפשרת גם פרשנויות אחרות לציור. ניתן לראות את הציור כדרכו של דאלי לפרש את הבשורה למרים: הברבור, כמלאך גבריאל, לוחש את עתידה של מרים באוזנה ובכך מחדיר את נשימת רוח הקודש לאוזנה של מריה הבתולה.
אל תפספסו את התערוכה בביקורכם הבא בעיר האורות.
שלכם בידידות,
ריקי שחם
מדהים ריקי, תמיד את מחדשת ומפתיעה.
ביקרתי לפני שנים במוזיאון של דאלי בעיר הולדתו, אין די סופרלטיבים כדי לתאר את גדולותו של האומן הזה.
מאד אוהב את סלוואדור דאלי, אם הכל יהיה בסדר, אני אמור לנסוע לפריז בסוכות ואלך לראות את התערוכה כמובן.
ריקי, כתוב כל כך מעניין, תמיד הסתקרנתי מסלוודור דאלי ואני שמחה שקצת הצלחתי להבין אותו עכשיו.
מעניין מאד ריקי, תודה.
הסבר כל כך עמוק מאז ומתמיד דאלי היה לי מקור השראה גדול ביותר
אוהבת את דאלי.
בעיני האמן הגדול בכל הזמנים.
תמיד מעניין פה!
תודה ריקי.
אני בפריז באוגוסט, אלך לראות. תודה על ההמלצה.
מהמם.