אני עדיין בהשראת עבודותיו של הצייר הספרדי סלוואדור דאלי והתערוכה במוזיאון האורות המוצגת בימים אלה פריז.

ציור זה הוא פרשנותו של דאלי למיתוס היווני של נרקיס. נרקיס היה צעיר בעל יופי רב שאהב רק את עצמו ושבר את ליבם של אוהבים רבים. האלים הענישו אותו בכך שנתנו לו לראות את השתקפותו שלו בבריכת מים. הוא התאהב בבואתו, ומשניסה לחבקו, נפל למים וטבע. במקום מותו, הנציחו אותו האלים כפרח הנרקיס. ציור שמן על בד זה צויר בשנת 1937 בפריז. 

בצידו הימני של הציור נרקיסוס מסתכל מטה, כלפי המים, לצידו סלע בדמות אצבעות האוחזות ביצה אשר ממנה בוקע צמח הנרקיס. בצידו השני של הציור השתקפות של אותו הפסל האוחז ביצה, אך המרחב המצויר טבול במים משתקפים. ברקע ניתן לראות קבוצת דמויות מחוללות.  

בתמונה זו השתמש דאלי בטכניקה מוקפדת שאותה תיאר כ”צילום צבעוני בעבודת יד” כדי לתאר באפקט הזוי את הפיכתו של נרקיס, הכורע לכדי יד האוחזת ביצה ופרח. המטמורפוזה של המיתוס מתרחשת באותו רגע מדויק, שכן דמותו של נרקיס הופכת לפתע לדמותה של יד העולה מתוך השתקפותו שלו. בקצות האצבעות היד אוחזת בביצה, זרע, נורה שממנה ייוולד הנרקיס החדש – הפרח. לצידו ניתן לראות את פסל הגיר של היד – היד המאובנת של המים המחזיקה את הפרח הנופח.

הציור הזה היה בעל משמעות רבה עבור דאלי, שכן זו הייתה העבודה הסוריאליסטית הראשונה שהציעה פרשנות עקבית של נושא לא רציונלי.

עדות לחשיבותה של עבודה זו ניתן למצוא בסיפור הבא: כשפגש דאלי את זיגמונד פרויד בלונדון בשנת 1938, לקח איתו את התמונה הזו כדוגמה ליצירתו, כמו גם מאמר שכתב על פרנויה. פרויד כתב למחרת לסטפן צוויג, שהציג אותם, כי ‘יהיה מאוד מעניין לחקור בצורה אנליטית את הצמיחה של תמונה כזו’.

מה דעתכם? מוזמנים להשאיר רעיונותיכם בתגובות.

מי שמעוניין לראות תמונה זו, היא מוצגת במוזיאון דאלי בפיגרס שבספרד.

 שלכם בידידות,
ריקי שחם