דנטה אליגיירי (1265 – 1321), נחשב לסופר או למשורר המשפיע ביותר של תחילת הרנסנס. הוא כתב שיר אפי בשפה האיטלקית המתהווה ״הקומדיה האלוהית״, שבעצם העמידה את הספרות במרכז הבימה התרבותית. למעשה, ספר זה נחשב הספר הגדול הראשון מאז נפילת האימפריה הרומית 700 שנה קודם לכן.
הצייר הצרפתי הידוע ז׳אן דלקרואה מזוהה מאוד עם זרם האומנות הרומנטי ונחשב לצייר הרומנטי הצרפתי החשוב ביותר. דלקרואה היה נון קונפורמיסט, אשר הספיק בימי חייו לכונן סגנון ציור “רומנטי” בניגוד לניאו-קלסיציזם השכלתני והשמרני שנכח לפניו. הוא חקר את עולם ה”אוריינט”, ביקר בצפון אפריקה ובמקומות נוספים, משם הביא עימו פלטת צבעים עזה, וכן נושאים אקזוטיים, רעיונות וחוויות מקוריות שטלטלו את הזירה האמנותית דאז. עבודתו זכתה להכרה בארצו, עוד בימי חייו והוא נהנה ממעמד חברתי גבוה. דלקרואה צייר ביצירותיו רגעים חשובים בזמן המהפכה הצרפתית (״החירות מובילה את העם״ הפך לסמל המהפכה הצרפתית, אף כי התייחס לאירועים שקרו בשנת 1830) וכן הרבה לעסוק בסיפורים מיתולוגיים, מתוך הכרה בכוח השפעתם הנצחי על חיינו בהווה.
״הקומדיה האלוהית״ היא שיר אפי המחולק לשלושה פרקים המפרטים את גן עדן, כור המצרף והגיהנום. בציור זה של דלקרואה, מתואר הגיהנום בפרטים, כמתעמת עם הפחד האנושי הנפוץ על פני כדור הארץ.
דנטה היה בין הראשונים שתיאר את הגיהנום בפירוט מלא והאמנות המירה את התיאורים הללו לדימויים, כמו הציורים המתארים אותו דוגמת זה של דלקרואה. ה”נדונים” מוצגים כדמויות שריריות גדולות הפזורות במים בקושי חיים אך רחוקות מלהיות מתות. מפלצות ספק אנושיות מוצגות כדמויות צהובות אגרסיביות יותר המכרסמות בצד הסירה ובאופן כללי מעוררות פחד בעיני הסובבים.
הציור היה הגדול ביותר עד כה של דלקרואה והוא התקבל מיד וזכה לשבחים: זוהי אלגוריה נלהבת שמציגה את דנטה בכובעו האדום לצד וירגיליוס, המשורר הרומי המיתולוגי, שערך לו את הסיור המודרך הראשון בהיסטוריה – בגיהנום!
ציור ״דנטה ווירגיליוס בגיהנום״ נמצא במוזיאון הלובר שבפריז.
שלכם בידידות,
ריקי שחם
תודה ריקי, מעניין לגלות איתך אופקים חדשים.
תודה ריקי על הצצה אומנותית אל הגיהינום של דנטה.
פחות מתחברת לציור, כמצופה אם כי הסיפור מעניין ביותר.
מעניין כתמיד ריקי.
תודה ריקי, על אף הנושא הקודר, את מצליחה תמיד לעניין.
ביקרתי לפני מספר שנים בביתו של דלקרואה שבפריז, אחת מפנינות הקסם הנדירות ביותר.
את מאגר ידע בלתי נדלה ריקי יקרה.
ריקי יקרה, המקום הכי מעניין הוא ללא ספק הטיולים שעשיתי איתך לאורך השנים. להתראות בקרוב.
תמיד מעניין לבקר בבלוג שלך.
בהחלט תמונה לא נעימה למתבונן. תמיד מעניין אותי מה מרגיש אומן ברגע ציור של תמונה ומה הביא אותו בזמן נתון לבחור לצייר דווקא אותה.
תמיד מתחדשים ברעיונות כשמבקרים בבלוג שלך.
הגיהינום של דנטה רלוונטי מתמיד בימינו אלה של ריקנות תרבותית ואומנותית ושממון רוחני, וריקי שחם רלוונטית מתמיד במסע המופלא שהיא מציעה בגן עדן של הנאורות ואנושיות החבויים ביצירות האומנות.