אסקלפיוס הוא גיבור ואל הרפואה בדת ובמיתולוגיה היוונית העתיקה.
על פי המיתולוגיה אסקלפיוס היה בנו של אפולו מבת התמותה קורוניס. אפולו, שזעם על כך שקורוניס מתעתדת להינשא לאחר, הרג אותה, ויילד את אסקלפיוס בניתוח קיסרי. אפולו קרא לתינוק שניצל “אסקלפיוס” וגידל אותו לזמן מה ולימד אותו דברים רבים על רפואה. את השכלתו הפורמלית קיבל אסקלפיוס מהקנטאור כירון.
מסופר כי בתמורה לאיזו חסד שנתן אסקלפיוס, נחש ליקק את אוזניו ולימד אותו ידע סודי. ליוונים נחשים היו יצורים קדושים של חוכמה, ריפוי ותקומה. מאז אסקלפיוס נשא מוט מלופף נחש, שהפך להיות קשור לריפוי. בכלל במיתולוגיה היוונית הנחש יליד האדמה נתפס כעוצר בתוכו את האנרגיה המרפאה והיצירתית שהקדמונים ייחסו לאדמה, שבכוחה להוליד ולהמית גם יחד (״כי מעפר באת ואל עפר תשוב״).
מוטו של אסקלפיוס, עם הנחש המלופף נותר סמל לרפואה עד היום.
על פי האגדה אסקלפיוס נולד באפידאורוס ובה אף הקים את האסקלפיון – בית החולים שלו. במקום הוקם מקדש לאלים המרפאים. על מנת למצוא את התרופה המדויקת למחלתם, אנשים שהו במהלך הלילה באנקומיטיריה, שהוא היכל שינה גדול. אסקלפיוס עצמו התגלה לאנשים בחלום, ונתן להם עצה כיצד להשיג בחזרה את בריאותם. ליד המקדש היה בית הארחה בעל תכולה של 160 מקומות. ליד המקדש יש מעיינות מינרליים, וייתכן כי היה להם חלק בתהליך הריפוי.
מהמאה החמישית לפני הספירה, פולחן אסקלפיוס הפך לפופולרי מאוד וצליינים נהרו למקדשי הריפוי שלו ביוון העתיקה.
אחד המקדשים המפורסמים ביותר של אסקלפיוס היה באפידאורוס בצפון-מזרח פלופונסוס, הוא מתוארך למאה הרביעית לפני הספירה. אסקלפיאון מפורסם נוסף נבנה כמאה שנה מאוחר יותר באי קוס, שבו היפוקרטס, “אבי הרפואה” האגדי, החל את הקריירה שלו.
אסקלפיוס הוא אחד מארבעת האלים המוזכרים בשבועת היפוקרטס ”אני נשבע בשם אפולו המרפא, בשם אסקלפיוס…״.
לכבודו של אסקלפיוס, סוג מסוים של נחשים לא ארסיים שימש לעתים קרובות בטקסי ריפוי, ונחשים אלה – הנחשים האסקולפיים – החליקו בחופשיות על הרצפה במעונות שבהם ישנו החולים והפצועים. נחשים אלה הוצגו עם ייסוד כל מקדש חדש של אסקלפיוס ברחבי העולם הקלאסי.
הפסל המוצג בראשית העמוד, עשוי שיש, מתוארך למאה השנייה לספירה, העתק לפסל מקור יווני מראשית המאה הרביעית לפנה”ס. הפסל נמצא באיטליה ושוחזר על ידי בית המלאכה של Bartolomeo Cavaceppi במאה ה-18. כיום הוא שוכן במוזיאון הלובר שבפריז.
מברכת אתכם בשנה אזרחית טובה, בבריאות טובה, טיולים רבים ואומנות על כל צורותיה.
שלכם בידידות,
ריקי שחם
סיפור מרתק במיוחד.
מעניין. וכמובן שלא ניתן להתעלם מהסיפור המקראי של אדם וחווה, גם שם היה זה הנחש שלחש באוזנם של אדם וחווה…
תודה ריקי, ממש מעניין
ראיתי פסל מאד דומה לזה באיטליה. חבל שהיינו בסיור בלעדיך, שכן הסיפור מעשיר מאד הפסל.
המסע המיתולוגי שאני עובר עם ריקי שחם חושף אותי לסיפורים ותרבויות שמעשירים את הנפש, הרוח והחיים בכלל.
אין על הסיפורים האלה שלך ריקי.