כתבתי בעבר על הצייר ברתולומאיוס שפרנגר (1546 – 1611), יליד אנטוורפן, בעל הסגנון הייחודי המשלב אלמנטים של ציור הולנדי והשפעות איטלקיות. כאומן, שלח ידו גם בשרטוט, פיסול וחריטה, הוא היה צייר מבוקש בחצרות מלכים וקיסרים ואנשי דת בכירים, בהם האפיפיור פיוס החמישי.
שפרנגר צייר בעיקר נושאים מיתולוגיים ובחלקם מאוד ארוטיים, הוא ביקש לחבר בין עולם הרוח לארוטיקה, והזוגות הנאהבים בציוריו, הם קורני יופי וכוח רוחני אמיתי. שפרנגר משתייך לזרם האומנותי של ה״מנייריזם״ (מאיטלקית סגנון, אופנה) שמתאפיין בהגזמה, צבעוניות עזה ובתנועה רחבה שלשם השגתה נדרש הצייר לעיוות בהצגת דמויותיו. עבודתו מציגה כוחות מנוגדים כגון סאדיזם, אדישות, וגאווה לצד רכות ועדנה. צבעיו עזים, מבטאים תיאטרליות וארוטיקה נועזת.
גלאוקוס היה דייג מבויאוטיה, חבל ארץ היסטורי במרכז יוון שהפך באמצעות עשב פלאים לאל ים בן אלמוות, היודע לנבא עתידות. לפי אובידיוס, גלאוקוס חיזר ללא הצלחה אחר סקילה, נערה יפה שלא נענתה לחיזוריו. בצר לו, פנה גלאוקוס אל קירקה בבקשה שתרקח לו שיקוי קסם, כדי שסקילה תאהב אותו בחזרה. אך קירקה התאהבה בגלאוקוס בעצמה, וסירבה לבקשתו. גלאוקוס לא נענה לחיזוריה של קירקה והשיב שקודם יצמחו עלים ירוקים במעמקי הים, או אצות על פני האדמה בטרם יאהב אישה אחרת.
כשנוכחה קירקה שגלאוקוס מבכר את פינה של סקילה על פניה, היא הגיעה אל מפרצון קטן בים שבו נהגה סקילה לרחוץ והטילה במים שיקויים וכך היא הפכה את המתחרה שלה למפלצת ים מכוערת. סקילה היפה הפכה מפלצת נוראה ששכנה במערת סלעים והטילה אימה על כל הספנים שחלפו על פניה, כולל אודיסאוס שנאלץ להשקיף על חלק מאנשיו אשר הניפה אל על ופיצפצה את גופם בעודם באוויר.
הציור המרהיב של שפרנגר מציג את סיפור האהבה הנכזבת של גלאוקוס וסקילה, לפי המטמורפוזות של אובידיוס.
הציור נמצא במוזיאון לתולדות האמנות (Kunsthistorisches Museum) שבוינה. זהו אחד המוזיאונים החשובים והמוכרים בעולם לתולדות האמנות, הממוקם בסמוך לרובע המוזיאונים בווינה והוא כולל יצירות אמנות גדולות החל מהעת העתיקה עד המאה השמונה עשרה.
אם אתם מתכננים טיול בחופש הגדול המתקרב אלינו, ממליצה על אחת הבירות היפות של אירופה, בירתה של הקיסרות ההבסבורגית הגדולה אשר השאירה אחריה מורשת תרבותית מפוארת.
ובינתיים בונוס לחובבי האופרה שבינינו, מאת ז’אן-מארי לקלייר, מטה בסרטון.
שלכם בידידות,
ריקי שחם
ציור מדהים ממש. אוהבת את המנייריזם הזה. ואת עוזם של הצבעים.
מתכננת נסיעה בקיץ לבודפשט ווינה.
וינה עיר מדהימה ביופיה, אלגנטית, עשירה כל כך בהיסטוריה ובתרבות. המוזיאונים בה משגעים ואינסופיים, עברתי בה חוויה חזקה מאד. לא לחינם צמחו שם ענקי רוח כמו פרויד, צוויג, מוצרט, בטהובן ועוד.
אחד הציורים היפים שראיתי בחיי. ובכלל וינה היא אחת הערים החשובות בעולם לחובבי התרבות.
בשבילי המשמעות של הציור הזה כל כך מרגשת, המבט הכמהה בעיניו של גלאוקוס, שכבר אינו ילד, אל עבר מושא אהבתו. אהבה שהיא מעבר לזמן ולצורה.