במחצית האחרונה של יוני 1888, יצר וינסנט ואן גוך סט של 10 ציורים וחמישה רישומים הידועים כסדרת הקציר. זו הייתה אחת התקופות הפוריות ביותר שלו. הוא בילה ימים בשדות החיטה בעבודה תחת השמש היוקדת כדי להראות את עבודת האיכרים, משהו שתמיד יקר ללבו, ואת שלבי הקציר. 

עבודה זו הנקראת ״קציר״ נחשבת הטובה שבסדרת ציוריו זו של ואן-גוך בה רצה לתאר את חיי האיכרים ואת עבודת האדמה, על השלבים השונים של ימי הקציר. אפשר לראות שדות תירס מכוסים למחצה, סולמות, כמה עגלות. מכסחת פועלת ברקע. כפי שכתב לאחיו, תיאו, הוא ראה בציור זה אחד מציוריו המצליחים ביותר.

עבודה זו מציגה את הנוף השטוח שליד ארל, עיירה קטנה בדרום צרפת בתקופת אישפוזו של ואן-גוך, ביוני 1888, בימי הקיץ החמים, ואן גוך מצליח להפוך את הבצורת והחום מוחשיים במשיכות המכחול המהירות שלו. הוא שילב את הכחול התכלת של השמיים עם גווני צהוב וירוק לארץ, כדי ללכוד את האווירה של יום קיץ. 

ואן גוך עבד ימים שלמים תחת השמש הקופחת, הוא היה פרודוקטיבי ביותר, צייר 10 ציורים ו-5 רישומים תוך כשבוע, עד שסערה כבדה הביאה את פרץ היצירתיות הזה לקיצו.

ציורי הקציר אפשרו לואן גוך להתנסות בטכניקות צבע וסגנון חדשות שלמד בפריז ולמזג אותן עם התשוקה שלו לציור בחוץ.

הציור הזה מוצג במוזיאון ואן-גוך באמסטרדם, לשם אני נוסעת בשבוע הבא.

חג שבועות שמח.
שלכם בידידות,
ריקי שחם