ייצוג נוסף באומנות של מיתוס ״אלות הגורל״ מובא בתמונה זו, אשר מוצגת בגלריית טייט – המוזיאון הלאומי של הממלכה המאוחדת לאמנות מודרנית ולאמנות בריטית.

תמונה זו הוצגה לראשונה בגלריה גרוסבנור בשנת 1885 והיא לוותה בשורות: 

״נכון, זה נכון שאלו
וכל הדברים האחרים שתחת השמים שוכנים
משתנים בזמן״. 

נושא הזמן מתבטא בשני חלקי הציור הקשורים זה בזה. 

בחלקו התחתון של הציור, שלוש אלות הגורל טוות את חוט החיים. הצירים שלהן מראים חוטי זהב המתחלפים בחוטים אפורים. חלק הזהב מסמל את תוחלת חייו הקצובה של האדם. האפור מסמל את הקץ.

בחלקו העליון של הציור, נערה ואהובה מדברים מבעד לחלון. בחוץ, ניצב מלאך מכונף המחלל ניגוני אהבה. האושר שלהם מתקיים ברגע זה אך הוא אינו נצחי ומישכו נקבע על ידי אלות הגורל. 

ברגע הסצנה הזו, ניתן להבחין בסימנים המסמלים את הזמן החולף: פעמון מצלצל במגדל, כרכרה הממתינה בשמים. 

ג’ון סטרודוויק (1849-1937) הוא צייר בריטי, אשר השתייך לקבוצת האחים הפרה-רפאליטים. זו הייתה קבוצה של ציירים, משוררים ומבקרי אמנות אנגליים, שנוסדה ב-1848, אשר חיפשה חזרה לפרטים השופעים, לצבעים העזים ולקומפוזיציות המורכבות של המאסטרים הישנים האיטלקים. עבורם המושג של ציור כמימזיס, כחיקוי הטבע, הינו ערך מרכזי בתכלית האמנות. חברי הקבוצה האמינו שהתנוחות הקלאסיות והיצירות האלגנטיות של רפאל השפיעו במיוחד על ההוראה האקדמית של אמנות ודחו את מה שהם ראו כגישה המכניסטית שאומצה לראשונה על ידי אמנים מנייריסטים שירשו את רפאל ומיכלאנג’לו. ומכאן השם “פרה-רפאליט”. 

בטיול בן 8 ימים לאנגליה היוצא משדה התעופה בן גוריון ב-11 בספטמבר, נותרו מספר מקומות בודדים.
נבקר במוזיאונים החשובים בלונדון ביניהם בגלריית טייט, במוזיאון של ויקטוריה ואלברט וכן במקומות שונים באנגליה הכפרית.
מוזמנים ליצור עימי קשר לפרטים נוספים. 

שלכם בידידות,
ריקי שחם