נשאר עוד קצת בניו יורק ועדיין בתמה של ״ריקוד״.
35 דקות הליכה מהמטרופוליטן נמצא מוזיאון חשוב לא פחות, הלא הוא ה״מומה״, המוזיאון לאמנות מודרנית (Museum of Modern Arts).
באמצע שנות ה-20, שלוש נשים, אבי אולדריץ’ רוקפלר (אשתו של ג’ון רוקפלר הבן) ושתיים מחברותיה, פטרוניות האמנות החשובות בעיר, תופסות את הצורך להציע אלטרנטיבה למדיניות השמרנית של המוזיאונים המסורתיים בארצות הברית.
הן הצליחו לשכנע פטרוני אומנות נוספים, ויחד הם החליטו ליצור מוסד המוקדש אך ורק לאמנות המודרנית שתפקידו יהיה להיות לשמר יצירות ידועות אך מעל הכל לפתוח את שעריה לאמנים צעירים עכשוויים.
ב-7 בנובמבר 1929, אורגנה תערוכה גדולה בבניין Heckscher בשדרה החמישית, שהפגישה את פול סזאן, וינסנט ואן גוך, פול גוגן ואחרים.
מאז המוזיאון לא הפסיק לגדול ולהתפתח ולהרחיב את הפלטפורמות המבקשות להנגיש את האמנות המודרנית לקהל ולתת בית לאומנים להמשיך ביצירתם.
המוזיאון הממוקם ברחוב 53 מערב מספר 11 (בין שדרות 5-6), מציג תערוכות קבועות ומתחלפות של אמנים ויוצרים מכל תחומי האמנות: פיסול, ציור, צילום, קולנוע ועוד.
“הריקוד” (בצרפתית: “La Dance”) הוא ציור משנת 1909 מאת הצייר הצרפתי אנרי מאטיס (לציור גרסה מאוחרת יותר המוצגת במוזיאון ההרמיטאז’ בסנט פטרסבורג).
אַנְרִי מָאטִיס (1869 – 1954) היה צייר ופסל צרפתי, נחשב לאחד האמנים הגדולים של המאה ה-20 בסגנון הפוביסטי. הפוֹביזם (בצרפתית “fauves”: חיות פרא) הוא זרם בציור המודרני שמרכזו היה בצרפת, ופעל בשנים 1905–1907. משמעות השם היא “הזרם הפראי”. הפוביזם מתאפיין בפשטות הצורות והנוף, בשימוש רב באור וצל ובשימוש בצבעים עזים במיוחד, טהורים היוצאים ישירות מהשפופרת ללא ערבוב.
היצירה מתארת חמש דמויות נשיות עירומות הרוקדות במעגל באופן אקסטטי, מראות את משיכתו של מאטיס לתיאור הרמוני ופרמיטיבי של האדם בתוך הטבע.
משיכה זו מעוצבת אל דימוי מטאפורי של שחרור מן התרבות, אל תוך מרחב של חלום.
הדמויות מחוללות במעגל סגור, משדרות מסר של שחרור רגשי מצד אחד, והמייצר כוח של קהילתיות, מצד שני. הסביבה, להבדיל מציורו של דגה אותו הבאתי בשבוע שעבר, איננה מוחשית ונטולת מאפיינים ספציפיים.
הציור הנחשב לאחת מיצירותיו הידועות ביותר של מאטיס, מוצג במוזיאון המומה שבניו יורק.
שלכם בידידות,
ריקי שחם
ציור מהמם. המומה זה מוזיאון אדיר, לא מפספסת בשום נסיעה שלי ל״תפוח הגדול״.
ממש מעניין לקרוא הסיפורים בבלוג שלך.
טסה לניו יורק בפסח. רושמת בפניי את כל המלצותייך.