לוסיה לונדבר תצטרף אלינו ותדריך את הסיור בטירת שאמבור

טירת שאמבור (Château de Chambord) היא הטירה הגדולה ביותר בעמק הלואר ואחת הטירות הידועות בעולם בזכות אדריכלות הרנסאנס שלה.

הטירה ממוקמת ברשימה החשובה ביותר של האנדרטאות ההיסטוריות בצרפת מאז 1840, וכן באתר המורשת העולמית של אונסק”ו מאז 1981.

למרות שזהות האדריכל שלה נותרה עלומה, טירת שאמבור היא יצירה אדריכלית יוצאת דופן, המושפעת מעבודתו של ליאונרדו דה וינצ’י. שאמבור מגלמת אוטופיה אמיתית, יצירת אמנות מבריקה שלא סיימה לחשוף את כל סודותיה.

כשהמלך פרנסואה הראשון מגלה את נפלאות האדריכלות האיטלקית ואת עבודתו של ליאונרדו דה וינצ’י ובשנת 1519, הוא נותן פקודה לראש הלשכה שלו, להפוך את שאמבור מבקתת ציד לטירת ציד חדשה המסופחת לטירת בלואה.

הטירה נבנתה בלב היער הסגור הגדול ביותר באירופה (כ-50 קמ”ר מוקף בחומה באורך 32 ק”מ), הן גן השעשועים שבשטחה והן פארק הציד מסווגים כאתרי מורשת לאומיים. מאז בנייתו, זהו המתחם המלכותי היחיד שעדיין נותר בשלמותו. 

רצונו של המלך היה ליצור יצירה ארכיטקטונית ענקית באתר שמבור, אשר תחילה היה אמור לשמש לא כמגורי קבע, אלא כטירת ציד ושהמלך חי בה רק 42 ימים במהלך 32 שנות מלכותו. 

הקמתה ארכה 28 שנים ומאז לא נבנו בטירה תוספות. הטירה מורכבת מארבעה צריחים מבוצרים מסוג באסטיון בפינות. מגדל העוז מהווה גם חלק מהחומה הקדמית של מתחם גדול יותר עם עוד שני מגדלים גדולים. בטירה 440 חדרים ו- 365 אחי בערה. בטירה יש מדרגות לולייניות שמובילות לגג ממנו נשקפים נופים מרהיבים.

“פלא העולם” החדש הזה נועד להנציח את בונה, פרנסואה הראשון, “הנסיך האדריכל”. 

לטירה חזית באורך 128 מטר עם 800 עמודים מפוסלים וגג המרובה במגדלונים, צריחים, ארובות וגגות משופעים הבולטים ממנו. בגג יש 11 סוגי מגדלים ו-3 סוגי ארובות, ללא סימטריה, ממוסגרים בפינות על ידי המגדלים המסיביים. 

הטירה מעולם לא תוכננה לספק הגנה מפני אויבים, תפקיד החומות, הצריחים והחפיר החלקי הם קישוטיים בלבד ואפילו בזמן בנייתם היו אנאכרוניסטים. אלמנטים אדריכליים כגון 365 החלונות הפתוחים, הושאלו מסגנון הרנסאנס האיטלקי, על אף שלא התאימו לאקלים הקר של מרכז צרפת.

יותר מכך – בימיו של פרנסואה, לא צוידה הטירה ברהיטים ובכל פעם שהגיע לשהות בה, נאלצו אנשי החצר לרהט אותה, לכבוד הגעתו. 

החדרים הגדולים, החלונות הפתוחים והתקרה הגבוהה גרמו לכך שחימום החדרים לא היה מעשי. מאחר שהטירה לא שכנה בסמוך לכפר או אחוזה, גם לא היה מקור מזון זמין מלבד ציד. כתוצאה מכך, על השוהים בטירה היה להביא את האוכל עמם. דבר שהפך כל הגעה לנטל לוגיסטי מכביד.

היום הטירה זוכה ליותר מחצי מיליון מבקרים בשנה ואפשר לבלות בה יום שלם. יש במקום טיולי כרכרה, השכרת סירות ואופניים, שבילי הליכה ביער ותוכניות ותערוכות רבות לאורך כל השנה, בהתאם לעונות השנה. בתוך הטירה, ניתן לראות את העיצוב והאמנות ששרדו את מאות השנים האחרונות. 

לסיכום, הביקור בטירת שאמבור הוא ביקור חובה, שכן המקום מייצג יותר מכל את הטירות של עמק הלואר.

שלכם בידידות,
ריקי שחם