במסע מרתק זה תלווה אותנו אליסון ג׳ונס, מדריכת טיולים המתמחה באזורים הכפריים של איי בריטניה

אם אתם מתכננים טיול לבריטניה, קשה לדעת מאיפה להתחיל. ההחלטה הגדולה הראשונה היא האם בא לכם לבלות את כל זמנכם באנגליה, או אולי לצאת גם לוויילס או לסקוטלנד? אמנם בריטניה איננה אי המשתרע על פני שטח ענק (ניתן לנסוע מלנד’ס אנד בדרום לג’ון או’גרואטס בצפון תוך פחות מ-15 שעות), אך ההיצע הוא כל כך מגוון וכדאי לקחת את הזמן.

דמויות היסטוריות, תרבותיות וספרותיות כה רבות צמחו באי קטן זה, דמויות אשר השפיעו ועיצבו את כל התרבות המערבית, הן חלק מהחוויה האנגלית, לא פחות מהנוף המגוון והירוק הכמעט בראשיתי הזה. ופועלן ממשיך להדהד ברוחה של הארץ האנגלית. 

המסע שלנו מתחיל ביציאה מלונדון מערבה ונסיעה לכיוון האזור הכפרי של נורת’ ווסקס דאונס (North Wessex Downs), אזור ייעודי בעל יופי טבעי יוצא דופן. נעצור ביישוב האידילי קאסל קומבה (Castle Combe), המתואר כ”כפר היפה ביותר באנגליה”. זהו מקום המתרחש בתקופה אחרת, עם רק כמה מאות תושבים ומבנים היסטוריים שכולם בני מאות רבות. טיול ברחובות השקטים ולאורך הנהר מאפשר לספוג את הקסם של כפר קוטסוולדס אמיתי. לכפר יש היסטוריה עשירה והבתים מורכבים מאבן קוטסוולד בצבע דבש, האופיינית לכפר באזור זה. בתוך טירת קומבה ישנו אחד מהצלבים העתיקים בממלכה, שוק איכרים וכנסייה בשם סנט אנדרו שמתוארכת למאה ה-13. בכנסייה נמצא שעון אשר נחשב לאחד השעונים העתיקים ביותר בעולם שעדיין פועלים. 

מנופי נורת’ ווסקס דאונס (North Wessex Downs)

אחר הצהריים עשינו את המסע הקצר לאחת הערים היפות בבריטניה; באת׳, עיר המרחצאות בה בילינו שני לילות. מעבר כך שבאת’ היא אחת הערים היפות באנגליה, זו גם עיר בעלת היסטוריה עשירה ביותר. רוב הבניינים כאן בנויים מאבן באת’ – אבן גיר בצבע בז’ המעניקה לעיר אחידות מסוימת. העיר מאוד נוחה להליכה, ואחת ההמלצות המובילות שלי היא פשוט ללכת לאיבוד ברחובות היפים.

כחובבת היסטוריה, יש כמה דגשים שאסור לפספס. בראש ובראשונה ביקור במרחצאות הרומיים ההיסטוריים שהשתמרו בצורה פנטסטית. האתר ההיסטורי הזה מאפשר ללמוד על הדרכים העתיקות של הרומאים והשפעתם על הציוויליזציה המודרנית.

האגדה מספרת שהמלך בלאדאד המסכן שוטט באזור הכפרי בשנת 863 לפני הספירה לאחר שגורש מכיסאו בשל צרעתו חשוכת מרפא. כל מה שהיה לו כמקור חברה ופרנסה היה עדר החזירים שלו. בזכות חבריו המהלכים על ארבע, הבחין שהחזירים המתכסים בבוץ החם אינם לוקים במחלות עור, וכאשר ניסה את הבוץ על עצמו, באורח פלא הבריא ממחלתו. כשהבריא יכול היה לשוב ולמלוך, ובעקבות תהליך הבראתו הקים את העיר באת’ על מנת שחולים אחרים יוכלו להבריא כמוהו. כמה מאות שנים מאוחר יותר, גילו הרומים ששלטו באנגליה את המעיינות החמים. הם בנו מסביב למעיינות מרחצאות רומיים מפוארים ומקדש, שסביבם נבנתה בהמשך כל העיר. 

כמה מאות שנים לאחר מכן, ב-1702, ביקרה במקום המלכה אן, שהיתה חולנית כל ימיה. הסגולות המרפאות של המים שיפרו מאד את מצבה הבריאותי ובעקבותיה הגיעו לבאת’ כל היפים והעשירים של אנגליה. באת’ הפכה לאחת הערים האופנתיות ביותר באנגליה, עיר נופש זוהרת. בתקופה זו נבנה התיאטרון המלכותי, בנוסף לפיתוחים אדריכליים כגון סהר לנסדאון, הסהר המלכותי, הסירקס וגשר פולטני. 

מנופי העיר באת׳ (Bath)

תור הזהב של העיר באת׳, זכה לשלל איזכורים בספרות, באומנות ובקולנוע: ג’פרי צ’וסר מספר על העיר ב”האישה מבאת׳״ הציירים תומאס גיינסבורו ותומאס לורנס התגוררו ופעלו בבאת’ במאה ה-18. במאה ה-19 החל ויליאם פריז-גרין לערוך ניסויים בצלולואיד ובתמונות נעות בסטודיו שלו שבעיר, ונחשב לממציא הסינמטוגרפיה. החל מ-1801 התגוררה בעיר ג’יין אוסטן ביחד עם משפחתה. שני רומנים שכתבה, “מנזר נורת’אנגר” ו”הטיית לב”, מתרחשים בחלקם בבאת’ ומתארים סצנות של טבילה במרחצאות. צ’ארלס דיקנס מתאר את הטבילה במרחצאות ברומן “רשומות מועדון הפיקוויקים”. 

הסרטים “יריד ההבלים”, המבוסס על “מחזהו” של ויליאם מייקפיס תאקרי, ו”הדוכסית” צולמו בעיר, ועוד.
עוד על נפלאותיה של העיר באת׳ ארחיב בפוסט הבא.

שלכם בידידות,
ריקי שחם