באת’

ריקי שחם מדריכת טיולים

בסיור זה תלווה אותנו שאניה ג׳נקינז, מדריכה במוזיאונים בעיר המתמחה באזור זה.

את היום השני בטיול שלנו עשינו בעיר באת׳ (Bath).

כפי שכבר התחלתי לספר בפוסט הקודם, באת׳ היא עיר במחוז סאמרסט שבדרום-מערב אנגליה, שמה ניתן לה על שם המרחצאות הרומיים שבה, שהוקמו מסביב למעיינות החמים היחידים במדינה.

באת’ נחשבת לאחת הערים היפות באנגליה בזכות השילוב והתיאום בין הסגנונות האדריכליים הרבים המצויים בה. העיר הפכה לאתר מורשת עולמית של אונסק”ו בשנת 1987, זו העיר היחידה בבריטניה שהוגדרה כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו.

יש מאות דברים לראות ולעשות בבאת’ ולנסות להספיק הכל בפרק זמן כה קצר – טוב, מדובר באתגר רציני.

העיר היא ביתם של מגוון מוזיאונים מרתקים, כולל סהר המלכותי, שבו תוכלו להחזיר את הזמן לאחור כדי לחוות את החיים בריג’נסי באת’, והמוזיאון הייחודי לאמנות מזרח אסיה, המוזיאון היחיד בבריטניה המוקדש אך ורק לאמנויות תרבויות של מזרח ודרום מזרח אסיה. למי שמתעניין באמנות עכשווית וקלאסית יותר באווירה ויקטוריאנית מרהיבה, מומלץ לגשת לגלריה לאמנות ויקטוריה, ולמוזיאון הולבורן המלכותי, ביתו של אוסף של אמנות דקורטיבית ותערוכות זמניות המשתנות ללא הרף.

למזלנו, באת’ היא עיר הליכה, כלומר האטרקציות העיקריות שלה קרובות כולן יחסית זו לזו ולכן היא קטנה מספיק כדי לחקור אותה ברגל.

ריקי שחם מדריכת טיולים

את הבוקר פתחנו בטיפוס על מגדל באת’ אבי. במרחק הליכה קלה מהמלון, נמצא מנזר באת’ מהמאה ה-7. הכנסייה נהרסה אלף שנים לאחר שיוסדה, נבנתה מחדש, במאה ה16 והורחבה מאז לא מעט פעמים. כיום, זהו מבנה עוצר נשימה תמיר עם חלונות ויטראז’, תיקרות גבוהות וחללים פתוחים לרווחה. לא התעצלנו וטיפסנו למעלה מ-200 מדרגות עד למגדל הכנסייה שם זכינו לראות נופים עוצרי נשימה של העיר והאזור הכפרי שמעבר לה.

משם המשכנו לגשר פולטני, אחד הגשרים המצולמים ביותר בבריטניה, החוצה את נהר אייבון . הגשר נבנה בשנת 1769, זהו גשר אבן יוצא דופן שיש לו חנויות מובנות משני הצדדים, אחד מארבעת הגשרים היחידים בעולם עם תכונה זו. משם יצאנו לשייט בן כשעה, בדרך ראינו נוף מקסים, כולל חיות בר מקומיות כמו שלדגים, אנפות וברבורים. 

עצרנו להפסקת צהריים ב-Sally Lunn’s, שם קל לספוג מעט מההיסטוריה המקומית. המקום נחשב לאחד מאתרי החובה בעיר. וזהו סיפורו: הבניין עצמו היסטורי – האח והארובות שלו תוארכו לפחות משנת 1482, כאשר ההשערה שהמקום שימש כמעונות לנזירים. בסופו של דבר, הבניין הפך למאפייה ובשנת 1680 הופיעה שם אישה בשם סאלי לון בחיפושה אחר עבודה. היא הייתה פליטה הוגנוטית מצרפת והרשימה את כולם באפיית הלחמניות המפורסמות שלה בסגנון בריוש. במרתף המסעדה ישנו מוזיאון זעיר בו ניתן לראות תנור מימי הביניים וכלי מטבח נוספים מהתקופה. הבקור במקום מומלץ, במיוחד למי שמתעניין בהיסטוריה קולינרית.

משם המשכנו ל״סירקס״ (The Circus) טבעת של בתים עירוניים ג’ורג’יאניים זהים שתוכננו על ידי ג’ון ווד האב. בניית הרחוב החלה ב-1754, והסתיימה כעבור 14 שנים. בשל מותו בטרם עת של ג’ון ווד האב, את הפרויקט השלים בנו ג’ון ווד הצעיר.

שמו של הרחוב נובע מהמילה הלטינית קירקוס, שמשמעותה טבעת, אליפסה או מעגל.

הבניינים המפוארים האלה הם אנדרטה לכושר ההמצאה של האדם ופשוט נפלא להתפעל מהם, ומהפארק המוצל והיפה באמצעם. המקום תוכנן להכיל אירועים אזרחיים חגיגיים כמו נשפים או קונצרטים ואפילו בשנות ה-30 של המאה ה-20 שימש כבית קולנוע.

אגב אם המקום נראה לכם מוכר, מספר לא קטן של סרטים וסדרות צולמו שם למשל הסדרה ברידג’רטון.

ריקי שחם מדריכת טיולים

רק חמש דקות הליכה משם והגענו אל ״הסהר המלכותי״. הפלא הארכיטקטוני הג׳יאורג׳יאני הזה, שנקרא במקור “הסהר”, זכה לתואר “המלכותי” שלו בסוף המאה ה-17, כאשר הנסיך פרדריק, דוכס יורק ואלבני, ביקר בנכס ושהה בו לזמן קצר. זהו רחוב מגורים בן 30 בתים הבנוי בצורת סהר, אשר תוכנן על ידי ג’ון ווד הבן, הבניינים הללו נבנו בסגנון האדריכלות הפלדיאנית, סגנון אדריכלי אירופאי שמקורו בהשראת עיצוביה של האדריכל הוונציאני אנדריאה פלאדיו (יליד 1508).

המבקרים של היום יראו 30 בתי יוקרה זהים שנבנו עבור אצולת העילית של באת’. במהלך השנים, החלל הפנימי שלהם שופץ ושופץ מחדש, אך החזיתות הפלדיאניות שלהם נותרו ללא שינוי.

הבתים יוצרים מבנה מתעקל בגובה 500 רגל המקיף פארק ירוק מקסים, ויוצר צורת סהר גדולה באופן דרמטי. גם רחוב זה שימש גם לצורך צילום סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע.

את אחר הצהריים סיימנו במקום הטוב ביותר לסיים בו את הסיור בבאת’ וקרוב לוודאי המפורסם שבהם – המרחצאות הרומיים. המקום מהווה נסיעה בזמן: המרחצאות הרומיים היו מתחם רב-בניינים שנבנה על גבי המעיינות התרמיים של האזור. הם היו מקום פופולרי להתאסף בו לא רק לרחצה אלא גם למפגשים חברתיים. 

המרחצאות יכולים לספק תובנה לגבי איך אנשים חיו והתרועעו בימי עברו, בעודנו צועדים לאורך המדרכות בנות 2,000 שנה בזמן שחקרנו את חדרי ההלבשה ובריכות המים.

היכן בילינו ביום השלישי של טיילנו?
ועל כך, בפעם הבאה.

שלכם בידידות,
ריקי שחם

2 thoughts on “באת’

  1. חלום שלי לבקר בעיר באת׳, עיר שמעוררת את הדימיון שלי, מקום בו התרחשו חלק מהסיפורים האנגלים היפים ביותר..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *