חזרה ללונדון

ריקי שחם מדריכת טיולים

בנסיעה זו תלווה אותנו לוריין סאמייליקן

את היום השביעי והאחרון בטיולנו התחלנו בנסיעת בוקר מוקדמת, עת האוטובוס שלנו לקח אותנו חזרה ללונדון. נסיעה של שעה וחצי הובילה אותנו ממרחביה הכפריים של אנגליה אל הכרך הסואן של לונדון. 

לפנינו יום שלם כמעט שהוקדש לטיולים, להצגות, למוזיאונים, לקניות – העיר היא היצע אינסופי של אטרקציות. 

מבחינתי זו היתה הזדמנות לחזות לראשונה בחיי באחד מאוספי האמנות היפים והחשובים בעולם ב- Courtauld Gallery. הגלרייה שוכנת בבית סומרסט, ארמון בסגנון ניאו-קלאסי הממוקם בצידו הדרומי של הסטרנד שבמרכז לונדון, על הגדה הצפונית של נהר התמזה. חלקו המרכזי של המבנה הבנוי בסגנון ניאו קלאסי נבנה בין 1776 – 1796. אגפיו הצפוניים והדרומיים של המבנה נבנו בסגנון ויקטוריאני. המבנה קרוי על שם בניין בשם זה שעמד באותו אתר קודם לכן.

Courtauld Gallery היא ביתם של אחד מאוספי הציורים הגדולים ביותר של בריטניה, והוא מכיל יצירות רבות בעלות חשיבות עולמית. למרות שיש כמה יצירות יוצאות דופן מתקופות קודמות, הצד החזק ביותר של האוסף הוא הציורים האימפרסיוניסטיים והפוסט-אימפרסיוניסטיים.

הציור אליו אתייחס היום נקרא ״הבר בפולי ברז’ר״, יצירת האמנות המשמעותית האחרונה בחייו של אדוארד מאנה. הציור מדגים את מחויבותו של מאנה לריאליזם בייצוג של סצנה עכשווית שיצר באופן מפורט לפרטי פרטים בסטודיו שלו אותו דימה לבר האמיתי בפולי ברז׳ר. 

ריקי שחם מדריכת טיולים

הציור עשיר בפרטים המספקים רמזים למעמד חברתי ולמילייה. האישה בבר היא דמות אמיתית, המכונה סוזן, שעבדה כמוזגת ב-Folis-Bergère בתחילת שנות ה- 80 של המאה ה-19. 

מאנה, היה איש כרך מובהק עד סוף חייו, מאוהב בפריז אשר בה חי ועבד כל חייו, יצר מחדש את העולם האופנתי שהכיר ואהב עם כל זוהרו ועל כל חסרונותיו.

כל הציור, פרט לדמות של סוזן המוזגת, ומהבר עמוס המשקאות שלפניה, הוא למעשה ההשתקפויות שדרך המראה. האלמנטים המצויים על השיש של הבר, בין אם בקבוקי האלכוהול, התפוזים או אגרטל הפרחים, יוצרים שלם פירמידלי שהולך למצוא את פסגתו, לא בלי שובבות, בפרחים המעטרים את מחוך המלצרית עצמה. 

ציור זה היה קרקע לדיון פורה של מבקרי האומנות, היסטוריונים וסוציולוגים.

ההיבט שמשך את מרבית תשומת הלב של המבקרים היה השתקפותה של סוזן במראה ולצידה הלקוח המשופם העומד כמעט בצמוד אליה. מאנה “הואשם” בסטייה מכללי הפרספקטיבה של האקדמיה, שכן ניתן לראות אך ורק את השתקפות פניו של הלקוח המדבר עם סוזן אך לא את גופו, כפי שהיה מצפה לראות בהינתן מקומו בהשתקפות. 

מנגד המסנגרים על מאנה יגידו שמי שמגנה את מאנה לא מבין את כוונתו האמיתית: שאנחנו, הצופים, נזדהה עם עמדת הלקוח, נתפוס את מקומו ובכך ניקח חלק מסוים ביצירה.

נסכים ונאמר שקשה להסיק אם אנומליה זו היא תוצאה של רצונו של האמן או טעות פשוטה בהערכה, שלא הייתה נטולת שעשוע.

היסטוריון האמנות לארי ל. ליגו, טוען כי מאנה נוהג לקשר תפוזים לזנות בציוריו. בציור זה כלל צלחת עשויה קריסטל ועליה תפוזים ובכך יאמרו שהוא מרמז על עיסוקה. בהמשך מבקרים של מאנה טענו שסוזן היא איש המכירות וגם הסחורה – משהו שצריך לקנות יחד עם משקה.

ממליצה בחום לשבץ את Courtauld Gallery בביקורכם הבא בלונדון.
שלכם בידידות,
ריקי שחם

2 thoughts on “חזרה ללונדון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *