ארוחת בוקר על הדשא

ריקי שחם מדריכת טיולים

אדלין קיסופ החביבה ממשיכה ללוות אותנו במסע שלנו במוזיאון אורסיי, היא היסטוריונית של האומנות המתמחה באימפרסיוניזם ופוסט אימפרסיוניזם.

אדוארד מאנה (1832 – 1883) היה צייר צרפתי שנחשב לאחד ממבשרי המודרניזם והאימפרסיוניזם.

מאנה נולד למשפחה בורגנית בעלת אמצעים, מעמדו הכלכלי הקנה לו את האפשרות להביע את דעותיו ומחאותיו מבלי לחשוש לפרנסתו, בניגוד לאמנים אחרים אשר היו תלויים בפטרונים. 

אחד מציוריו המפורסמים של מאנה שעורר מחאה אדירה בשעתו הוא ״ארוחת בוקר על הדשא״. הציור שהושלם ב-1863, מציב אישה עירומה בקרחת יער ולידה על הדשא שני גברים לבושים לגמרי בתלבושת עכשווית. מאחוריהם, אישה כמעט מעורטלת נוספת טובלת במי הנחל. בחזית הציור, סל פיקניק שחלק מתוכנו מוטל על הארץ, במה שנראה כטבע דומם עם לחם, דובדבנים, אפרסקים.

כשהעבודה הוצגה בסלון, פרצה שערורייה אסתטית ומוסרית ומאנה חטף ביקורת נוקבת מכל עבר.  

ריקי שחם מדריכת טיולים

בתמונה זו של מאנה הוצג לראשונה עירום נשי בהקשר יומיומי, נטול כל הצהרה מפורשת חברתית או פוליטית. מה שהוציא את העירום הנשי מההקשרים התנ”כיים והמיתולוגיים – ההקשרים היחידים בהם העירום הנשי הוצג בהם עד מאנה. 

חידוש מלא תעוזה נוסף הוא במבטה של האישה העירומה שהיה מופנה ישירות אל עבר הצופה באופן לא מתנצל או מבוייש. 

המבקרים תפסו את היצירה הזו כבלתי מהוגנת וכבלתי לגיטימית. מאנה למעשה משבש את טעמם הטוב של הבורגנים המבקרים בתערוכות ובאופן מסוים הורג את הציור המיתולוגי. 

זהו ציור מחאתי והקהל הבין שלא מדובר בעירום סימבולי, אלא באישה רגילה, בת התקופה. מאנה מותח למעשה ביקורת חברתית על מעמד הבורגנות ועל אופיו הבלתי מוסרי בו גברים בורגנים רבים נהגו לפקוד מועדוני זנות. הציור מבקש להציב מראה מול פני הצופים בסיטואציה בלתי נוחה: במרחב הציבורי, בבילוי מהוגן במוזיאון בחברת משפחותיהם, הוריהם, נשותיהם, וילדיהם.

הסגנון והביצוע זעזעו כמעט כמו הנושא. מאנה נוטש את ההדרגתיות הרגילה של אור וצל לטובת ניגודים אכזריים ביניהם. הוא מתעלם מכללי הפרספקטיבה ולא יוצר כלל עומק. ב״ארוחת צהריים על הדשא״, מאנה לא מכבד אף אחת מהמוסכמות החברתיות והאומנותיות המקובלות, אלא מבקש לכפות חופש במרחב הציבורי ביחס לדמויות האישה והגבר בחברה ולאופני הייצוג המסורתיים שלהם.

את הציור המהפכני תוכלו לראות במוזיאון אורסיי שבפריז.
שלכם בידידות,
ריקי שחם

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *