פלורנס לה קורה, מדריכת הטיולים שתלווה אותנו במסע
טירת שנונסו (Chateau de Chenonceau) היא אחת הטירות היפות והמתוירות ביותר בעמק הלואר. ואם יורשה לי לומר, בנימה אישית, בעיני הטירה היפה ביותר בצרפת כולה.
הטירה מכונה “טירת הגבירות”, מפני שרוב התכנון שלה ושל גניה היה בידי המלכות והגבירות אשר משלו בטירה לאורך השנים. כל אחת מהן, בעלת מזג שונה ובתקופה שונה, השפיעה על מראה המקום.
לפי האיזכור הראשון, הטירה נבנתה במאה ה-11, אך נשרפה ב-1411 ע״י כוחות המלך, כעונש על מעשה הסתה של בעליה, אציל בשם ז’אן מרקה אשר בנה מחדש את הטירה. יורשו מכר את הטירה ב-1513 לתומאס בוייה, ראש הלשכה של המלך שארל השמיני, כדי לכסות את חובותיו. בוייה הרס את הטירה הקיימת ובנה בית מגורים חדש לגמרי בין 1515 ל-1521. לבסוף נלקחה הטירה מבנו של בוייה על ידי פרנסואה הראשון בשל חובות לא משולמים לכתר, ולאחר מותו של פרנסואה בשנת 1547 בנו, אנרי השני, העניק את הטירה כמתנה לפילגשו, דיאן דה פואטייה.
מאז נקשר שמה של דיאן בטירה זו והיא טיפחה אותה והשקיעה בה משאבים רבים. היא בנתה גשר המקשר בין הטירה לגדה השניה של הנהר כדי ליצור שם גנים חדשים ולאפשר גישה לשטחי ציד גדולים יותר.
לאחר מותו של אנרי ב-1559 אלמנתו, קתרין דה מדיצ’י, ויריבתה הגדולה של דיאן, גירשה אותה מהאחוזה והפכה אותה למעון האהוב עליה והוסיפה בה גנים נוספים. היא ערכה במקום נשפים ראוותניים בהשראת הרנסנס האיטלקי. לאחר עלייתו לכס המלכות של בנה הבכור, פרנסואה השני, היא ערכה מסיבה לכבוד המלך הצעיר ואשתו מרי סטיוארט, מלכת סקוטלנד. במסיבה זו נעשה שימוש בפעם הראשונה בצרפת בזיקוקי דינור.
בתקופת המהפכה הצרפתית, הטירה ניצלה בזכותה של בעלת הטירה, לואיז דופן, אשתו של בנקאי ידוע וסבתה של הסופרת ז׳ורז׳ סאנד. לואיז שכנעה את המשמר המהפכני שהטירה חיונית לצורכי נסיעה ומסחר, שכן היא היוותה את הדרך היחידה לחציית נהר השר בכל האזור. אך לפני המהפכה, אירחה לואיז פילוסופים חשובים כגון וולטר, מונטסקייה, ז׳או ז׳אק רוסו, בעידן שכונה ״עידן הנאורות הצרפתית״.
ב-1913 רכשה את הטירה משפחת מנייה (Menier), המפורסמת במותג השוקולדים שלה, והיא מחזיקה בה עד היום.
במהלך מלחמת העולם הראשונה שימשה הגלריה כבית חולים צבאי.
טירת שנונסו מהווה למעשה גשר על נהר שר, עובדה שתרמה לחשיבותה האסטרטגית, בין השאר לגרמנים הכובשים בתקופת מלחמת העולם השנייה ומאידך שימשה הטירה דרך לבריחה מהנאצים, שכן המבנה עצמו היה על השטח הכבוש, בעוד שהגשר על נהר השר נפתח אל אדמת וישי.
לאחר המלחמה, דאגה משפחת מנייה לשיקום הטירה והגנים, שנהרסו במהלך המלחמה, כדי להחזיר עטרה ליושנה.
הטירה מרהיבה מבפנים ומבחוץ. דיאן דה פואטייה החזיקה אוסף מרשים של פסלים, ציורים, ריהוט אשר נמצאים בטירה עד היום. בחדר השינה שלה, מיטה מתחילת המאה ה-16 וכן שני שטיחי קיר פלמים ענקיים מהמאה ה-16 המראים דמויות אלגוריות של הכוח והצדקה וסביבן סצנות מהברית הישנה. בחדר נמצאות מספר תמונות מהמאה ה-17 וה-18 וכן ארון ספרים המחזיק בתוכו את הספרייה של שנונסו.
בטירה גם חדר תפילה, קפלה ובה חלונות ויטראז’ מדהימים.
בחדר העבודה הירוק, ממנו משלה קתרין דה מדיצ׳י על כל צרפת, ישנם ציורים אשר נעשו על ידי רובנס, ניקולא פוסן, ואן דייק ועוד.
בחדר השינה של פרנסואה הראשון ומרי מלכת הסקוטים ישנה ארובה מרהיבה מתקופת הרנסאנס, כולל שידה מרהיבה המשובצת פנינה.על הקיר ישנו דיוקן של דיאן דה פואטייה המתוארת כדיאנה אלת הציד.
כמו כן, בטירה אוסף שטיחי קיר יוצא דופן.
בקומה העליונה של שנונסו, ניתן לראות את חדר ״חמש המלכות״, השם מגיע בזכות 2 בנותיה ו- 3 כלותיה של קתרין דה מדיצ’י אשר כולן היו נשואות למלכים.
אי אפשר שלא לציין את שני הגנים המדהימים והמטופחים באופן מעורר השתאות, שכל אחד מהם קרוי על שמן של שתי היריבות דיאן דה פוטייה וקתרין דה מדיצ׳י.
טירת שנונסו פתוחה לקהל הרחב בכל חודשי הקיץ.
אל תחמיצו.
שלכם בידידות,
ריקי שחם