כחצי שעה מרומא, שוכן לו כפר בלאציו למרגלות הר צ’ימינו, שם ישנה יצירה ייחודית, פארק של פלאות, הנקראת גם פארק המפלצות, המקום תוכנן בשנת 1552 על ידי הנסיך ויסינו אורסיני והאדריכל הגדול פירו ליגוריו. בפארק פסלים של מפלצות, נימפות, צבים, אובליסקים ופסלים ענקיים. הפארק פתוח לכל אורך השנה למבקרים.

הפארק הייחודי, שייך לתרבות האדריכלית-נטורליסטית הנודעת של המחצית השנייה של המאה ה-16. גניו מתאפיינים בסגנון רציונליות גיאומטרית ומנגד מכילים קישוטים כמו מזרקות מים מצועצעות, טרסות רחבות ופסלים גינוניים. אך יחד עם זאת הוא איננו באמת מייצג את תקופתו. 

הנסיך המלומד הקדיש את עצמו ליצירת פארק שהוא “עץ” אקסצנטרי המארחים יצורים מיתולוגיים המגיחים מן הקרקע ומפוסלים לדמויות חידתיות של מפלצות, דרקונים, נושאים מיתולוגיים ובעלי חיים אקזוטיים, בית עקום, מקדש לוויה, מזרקות, מושבים ואובליסקים עם מוטות וכתובות מגולפות.

ה״עץ״ הקדוש הוא פיתרון יוצא דופן שאינו עוקב אחר רוח התקופה; לאלמנטים השונים בפארק אין קשר פרספקטיבי זה לזה ואין להם קוהרנטיות או פרופורציות משותפות. אפילו החוקרים המומחים ביותר, לא מצליחים להתחקות אחר ההגיון שהוביל את הנסיך לבנות את מבוך הסמלים הזה שעוטף את כל מי שנכנס. 

לאחר מותו של ויסינו אורסיני איש לא לקח על עצמו את המקום ששקע בתרדמת הזנחה שנמשכה מאות שנים. המקום חזר לחיים בזכות אנשי רוח ואמנים כמו קלוד לוריין, יוהאן וולפגנג פון גתה, סלבדור דאלי, מריו פרז ומאוריציו קלווסי, שהתחילו להעריך אותו מחדש.

אכידנה (שהתמונה שלה נמצאת בראשית הפוסט) היא מפלצת נוראה, חצייה נערה יפת עיניים, חצייה נחש מבעית, ענקית, מנומרת ורעבתנית. היא בתם של פורקיס ושל קטו, אחותן של הגרוגונות, אמם של מפלצות רבות כמו הידרה, כימרה, ספינקס וקרברוס. מקום משכנה הוא במערה מתחת לאדמה, רחוקה גם מהאלים וגם מבני האדם.

לסיפור מותה של אכידנה קיימות שתי גרסאות. בגרסה הקדומה יותר, אצל הסיודוס, אכידנה לא יכולה למות שכן היא בת אלמוות, בגרסאות מאוחרות יותר, אכידנה מצאה את מותה בידי ארגוס.

בקישור הבא תוכלו להתהלך בינות שבילי הפארק ולנסות להתחקות אחר המפלצות המיתיות שבו.
http://www.sacrobosco.it/index.php

שלכם בידידות,
ריקי שחם

בכל שנה מתקיים לו יריד שוק חג המולד בכיכר סינטגמה שבאתונה, החל מאמצע דצמבר ועד תחילת ינואר. הכיכר לובשת חג, צבעי ירוק-אדום-זהוב מקשטים את העצים, הדוכנים “המושלגים” מציעים כל טוב, מופעי מוסיקה, ריקוד וקרקס נמשכים לכל אורך היום.

יין חם נמכר באזור המזון כמו גם מאכלים יוונים טיפוסיים המתבססים על חומרי גלם מקומיים של העונה. למשל תוכלו למצוא מנות חורף כגון תבשילי קדירה המכילים בשר ציד וירקות שורש, שיפודי טלאים צלויים, קינוחי קדאיף, פירות מבושלים ברוטב דבש סמיך ועוד ועוד טעמים מופלאים מן המטבח המקומי, אחד מן המשובחים בעולם.

בכלל המפגש המשפחתי סביב שולחן חג המולד הוא חוויה שאין שניה לה, מדובר בארוחות אליהן מגיעים הצאצאים מכל קצוות הארץ, ארוחות משובחות המבוססות על חומרים גלם מקומיים (היוונים גאים מאד בתוצרת המקומית), המתאפיינות בשמחה גדולה, שמסתיימות כמעט תמיד במסיבת ריקודים עד שעות הבוקר.

סנטה-קלאוס והמזחלת שלו מגיעים כמובן מארצות הצפון לארח לילדים חברה והם יוכלו ליהנות מקול הבאס שלו מזמר את זמירות חג המולד.

עץ האשוח המסורתי, מקושט כה יפה ניצב במרכז הכיכר לצד הקרוסלה העתיקה – לאוהבי הקסם, זו ללא ספק חוויה של פעם בחיים.

אחד משווקי חג המולד היפים ביותר באירופה פתוח כל יום בכיכר סינטגמה בין השעות 10 בבוקר ועד 22:00 בערב.

מי יודע, אולי ניפגש ליד אחד הדוכנים?

אני בכל אופן אהיה שם.

שלכם בידידות,

ריקי שחם

רכס הרי הפינדוס בצפון מערב יוון, נמתח לאורך כולל של 160 ק”מ ופסגתו הגבוהה ביותר היא פסגת ההר סמוליקאס המגיעה לגובה של למעלה מ- 2600 מטרים. רכס ההרים הזה, מכונה לעיתים על-ידי היוונים בתואר “עמוד השדרה של יוון” שכן הוא יוצר כמעין קו הפרדה בין מערב למזרח יוון.

למבנה גאוגרפי זה השפעה של ממש על ההיסטוריה והתרבות היוונית: ההרים המושלגים שימשו כובשים כמו צבא גרמניה במלחמת העולם השנייה. גם בימי שלטון האימפריה העות’מאנית נמלטו תושבי מרכז יוון מקלט מנטל המיסים הגבוה וחיפשו מקלט באזור ההרים. כך נוצרו בפינדוס כפרי המקלט הללו שהלכו עם הזמן וגדלו והיום אותם כפרים מהלכים קסם על תיירים רבים מרחבי העולם בחורף (סקי) ובקיץ (טראקים, ראפטינג ועוד).

סתיו בפינדוס הוא בעיקר חגיגה של צבעים שיופיים אינו מהעולם הזה. השלכת מתחילה לעיתים כבר באוגוסט. שעות השמש המתקצרות והתמעטות האור ושעות הפוטוסינתיזה, מעלימות את הצבע הירוק מהעלים ובמקומו מופיעים שלל צבעי השלכת – הצהוב, הכתום, החום והאדום המשגעים את העין והלב בחגיגה של יופי המגיעה לשיאה בעצי הערמונים הנותנים פריים החם והמתקתק. מכל המקומות בהם ביקרתי בחיי, אין סתיו יפה כבחלקה הצפון-מערבי של יוון.

טבע בתולי, כפרים אותנטיים, בתי הארחה משפחתיים וחמים, עם טברנות המגישות אוכל יווני פשוט וטוב במחירים נמוכים, וגווני הסתיו העשירים הצובעים את רכסי ההרים האדירים – כל אלה מספרים שזהו הזמן הנפלא בשנה לצאת להרי יוון. הביאו אתכם עליונית חמה ומהרו ובואו לחגיגת סתיו חד פעמית בחבל הפינדוס.

הצטרפו אלי לחוויה שלא תשכח.

שלכם בידידות,
ריקי שחם

בהמשך לפוסט הקודם בו ספרתי על רוקפו, היום אתמקד באלה:

מה עושים בקורפו?

• שנורקלינג, צלילה, שחייה – האי הוא אחד המומלצים ביוון לצליליו והוא ידוע במימיו הצלולים ותוכלו למצוא בחופים רבים מועדוני צלילה שישכירו לכם ציוד ואם אין לכם רישיון צלילה ותזדקקו לכך, גם מלווה.
• העיר קורפו – על העיר המיוחדת כבר כתבתי, רק אציין שבשל ההיסטוריה שלה, היא התפתחה כמבוך של סמטאות צרות בין חומות וביצורים וברובם לא ניתן לעבור עם כלי רכב. בשעות ערב, נעים לטייל על הטיילת שנבנתה לאורך קו החוף של העיר. תוכלו למצוא בה חנויות רבות המציעים החל ממזכרות מקומיות ועד מותגים בינלאומיים מובילים. אל תשכחו לרכוש שמן זית מקומי, אחד המשובחים ביוון. בקרו גם בנמל המזרחי הישן וגם בנמל החדש, כאשר בין שני הנמלים ממוקמת המצודה היפה והמרשימה של העיר. בעיר כדאי לבקר גם במוזיאון הארכאולוגי המציג ממצאים מימי יוון העתיקה.
• פארק המים אקווה לנד – המקום מציע חוויה משפחתית מהנה ונעימה ותוכלו למצוא בו לא מעט מתקני מים שמהם ילדיכם בוודאי ייהנו.
• לספורטיביים שבינינו, האי ההררי מציע רכיבה על אופני הרים אותם ניתן להשכיר במספר מקומות באי. המסלולים אינם ברמת קושי גבוהה במיוחד והם מספקים הזדמנות לתור את האי ולזכות בנקודות תצפית מרהיבות.
• גולף הוא ענף ספורט פופולרי בקורפו והאי ידוע בכל העולם במשטחי הגולף היפים שלו, המושכים אליו תיירים מכל קצוות תבל.
• במרחק כשעה וקצת נסיעה ברחפת, מצוי האי פאקסי, בו נמצאים המים הנחשבים לצלולים ביותר ביוון. ועוד כמה דקות נסיעה משם במונית-סירה, מצוי אי זעיר ממדים הנקרא אנטיפאקסי, שם תוכלו ליהנות מהחוף היפה ביותר ביוון כולה.
• ולבסוף, אחד מאתרי התיירות העיקריים בקורפו והאהוב עלי במיוחד הוא ארמון אכיליון (מרחק רבע שנה נסיעה מהעיר קורפו). ארמון זה נבנה על-ידי אליזבת, קיסרית אוסטריה, הידועה בכינוייה “סיסי”. סיסי שידעה יוונית על בוריה והעריצה את המיתולוגיה והאומנות היוונית, התנחמה בבניית ארמון קיץ זה לאחר מותו של בנה, נסיך אוסטריה בשנת 1889. הארמון קרוי על שמו של אכילס, הגיבור הנערץ על הקיסרית ונמצאים בו פסלים רבים, שכן סיסי אהבה והעריכה עד מאד את מלאכת הפיסול בפרט ואת האומנויות בכלל. הפסל הידוע מכולם נמצא באמצע הגן הירוק ופונה אל הים, זהו פסל השיש הגדול של אכילס, מנסה בשארית כוחותיו לשלוף מעקבו את החץ המורעל שירה בו פאריס נסיך טרויה. אל תחמיצו.

שלכם בידידות,
ריקי שחם